קרן אורה/נזיר/נ/ב

קרן אורה נזיר נ ב

דף נ' ע"ב

גמ' בעי רמב"ח יש ניצוק באוכלין כו' מי אמרינן הני משום דאית בהו רירי כו' או דילמא משום דסמיכי כו' משמע דבהני תרתי דבש הזיפים וצפיחית אית בהו תרווייהו רירי וסמיכי. ומיבעי ליה לת"ק הי מינייהו עיקר אי טעמא דרירי או טעמא דסמיכי. וא"כ צ"ל דמקפה של גריסין ופול לאו סמיכי הם דאל"ה ע"כ לת"ק לא מהני סמיכי לחוד מדפליגי במקפה של גריסין אלא ודאי לאו סמיכי הם ולב"ש עיקר טעמא משום רירי הוא אבל לת"ק מיבעי ליה אי לדידהו ג"כ בעינן רירי וכ' התוס' ז"ל דהא דפליגי אמקפה היינו משום דלא חשיב לת"ק רירי כולי האי והיינו אי נימא דלת"ק ג"כ רירי לחוד סגי אבל אין זה מוכרח די"ל דמספקא לן לת"ק דילמא בעינן תרתי רירי וסמיכי ומש"ה פליגי במקפה דלאו סמיכי הוא וכן אין ניצוק באוכלין דלית להו רירי או דילמא לת"ק משום דסמיכי לחוד הוא דהוי חיבור וה"ה דיש ניצוק באוכלין כיון דסמיכי ומלשון הרמב"ם ז"ל בפ"ד מהל' טומאת אוכלים משמע דתרתי בעינן לת"ק סמיכי ורירי דכן כתב שם הלכה ד' לפי שיש להם ריר ונמשכים כדבק וכן כתב הכ"מ ז"ל שם אלא דמש"כ לפיכך כל האוכלין אין להם ניצוק אפילו היו עבים הרבה כגון הגריסין וחלב המותך לפי שאין להם ריר משמע דהא דגריסין אין להם ניצוק היינו משום דאין להם רירי אע"ג דסמיכי וכן כתב הכ"מ ז"ל שם וזה א"א כמש"כ דגריסין ע"כ לאו סמיכי הם דאל"כ מאי מיבעי ליה לת"ק באוכלין דסמיכי כיון דס"ל בגריסין דאין להם ניצוק. ומה שפסק דאוכלין אין להם ניצוק. כבר כתב הכ"מ ז"ל דהכי ס"ל לר"ז ולמר ברי' דרבינא אלא דצ"ע אמאי לא כתב בפ"ד מה' ט"מ גבי חלב שהתיכו להאי שינויא כגון דבהדי דמרתח ליה כו' דאל"ה הוי ע"י ניצוק ולא הוי חיבור ועיין רש"י בד"ה ת"ש ב"ש שפירש דמקפה של גריסין סמיכי הוא ללישנא קמא ע"ש:

תוס' בד"ה היה מפורד כו' ע"ש שהקשו מרביעית דם הבאה מב' מתים. ועיין בפ"ב דאהלות גבי תרווד רקב שגיבלו דטהור שכ' הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה שם דאפר לאו בר גיבול הוא ואינו נעשה גוש אחד משמע דדבר הנעשה גוש אחד שפיר הוי חיבור וא"כ דם דמתערב יפה ונעשה הכל אחד שפיר מצטרף וחלב מהותך הכא שאני דאינו מתערב כ"כ כיון שאינו לח בטבעו ולקמן בפירקין יתבאר יותר בזה ומה שהקשו מב' חצאי נבילה ג"כ לא תיקשי דלכאורה פליגי אי נוגע וחוזר ונוגע וכדמשמע בחולין דף קכ"ד ועיין ר"ש ז"ל שם באהלות:

גמ' וכמה שיעור רקב ר"י אמר מלא חפניו והרמב"ם ז"ל כתב מלא חפנים משמע דשיעור חפינה בב' ידיו קאמר וכמו מלא חפניו דקרא דקטורת. ועי' ק"ע אבל מלשון רש"י נראה דמלא חפניו היינו בידו אחת וליכא בינייהו אלא דחזקיה אמר בלא אצבעות ור"י אמר בהדי אצבעות ובירושלמי איתא חכמים אומרים מלא יד הגדולה ע"ש:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף