קרן אורה/נדרים/סו/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רשב"א פירוש הרא"ש ר"ן שיטה מקובצת חי' הלכות מהרש"א קרן אורה רש"ש שלמי נדרים |
ר"ן בד"ה מאן תנא כו' ולענין הלכה והוא סותר למש"כ בדבריו כו' עיין בזה בביאורי הגר"א ז"ל בסי' רכ"ט מה שכתב בדברי הרמב"ם ז"ל שם ועיין בפירוש המשנה כאן ובאמת למאי דמסקינן לעיל דהדבר תלוי במעמיד או משנה ולא הותר כולו אלא במשנה א"כ בשאינו נהנה לזה ולזה לכאורה לא שייך משנה ואפילו לר"ש אמאי הותרו כולן ועיין מה שכתבתי לעיל דף כ"ט בזה:
משנה קונם יין שאני טועם שהיין רע למעיים הותר במיושן שהוא יפה למעיים וכן בבצל לפי מה שכתב הרא"ש ז"ל לעיל גבי שאביה רע דר"מ אוסר אפילו מת משום דגזר אטו לא מת. א"כ הכי נמי לר"מ ליתסר גם במיושן גזירה אטו שאר יין. וי"ל דאין לדמות גזירות חכמים אהדדי ועוד דהכא מותר בכל יין ולא שייך למיגזר:
חסורי מחסרא וה"ק ר' ישמעאל אומר אפי' כעורה ונעשית נאה ופי' הר"ן ז"ל משום דס"ל דפותחין בנולד ומדברי הרא"ש ז"ל נראה דאין זה נולד דכיון שנוכל ליפותה לא היתה כעורה מעיקרא ויש קצת חסרון בדבריו ז"ל וק"ק לדבריו ז"ל הא בשחורה ונעשית לבנה קצרה ונעשית ארוכה נמי פליג ר"י וצ"ל דלהלבין ג"כ ביכולת היא וכמו שאמרו ז"ל הרוצה שילבין את בתו וכן קצרה עומדת להתגדל ונעשית ארוכה ומש"ה כל אלו לא חשיבי נולד אלא דא"כ ע"כ אלו שכיחי יותר ממיתה דלעיל דחשיב נולד והני לא חשיבי נולד וא"כ הדק"ל אמאי אסר ת"ק בנעשית נאה ולבנה וארוכה הא הוי כתולה נדרו בדבר ולפי מש"כ הר"ש בר"י חסדאי ז"ל ניחא והרמב"ם ז"ל בפירוש המשנה נסתפק בטעמו של ר"י אי שהתירה בלא התרת חכם כיון שנעשית נאה או משום דס"ל פותחין בנולד ע"ש ועיין בפי' הרע"ב ז"ל ובתוי"ט ז"ל ודו"ק:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |