קרן אורה/זבחים/קי/א

קרן אורה זבחים קי א

דף ק"י ע"א

גמרא קבע ששה לפר ומשך מהן ד' כו' ולא נתבאר דין זה בדברי הרמב"ם ז"ל דלכולהו שינויי נראה דמודו להא וכש"כ לפי מה שצדדתי לעיל דהוא ז"ל ס"ל כשינויא דרבא. ועוד יש לדקדק על הא דמדמי רבא קביעותא דמנא בששה לפר לקביעותא דמנא דקטרת דקביעותא דקטרת יש לומר דלאו מילתא היא כיון דאין לה שיעור והתוספת אינו מחייב כלל הא דאיקבע במנא לאו מילתא היא אבל ששה לפר דזה שיעור נסכי פר ואם חסר מהן כ"ש נפסלין מנ"ל דקביעותא דמנא כי האי לאו מילתא היא וצ"ע במנחות פ' המנחות והנסכים:

שם גמ' איבעיא להו חסרון דחוץ שמיה חסרון מי אמרי' כיון דנפק איפסיל מפשטי' דבעי' זו משמע דהא דכולם שחסרו פטור הוא משום פסול חסרון כפירש"י ז"ל במתניתין דאי משום דלאו שלם הוא אלא חסר לא היה נראה לחלק בין נחסרו בפנים לנחסרו בחוץ וכבר דקדק המשנל"מ ז"ל על הרמב"ם ז"ל דשיטתו דוכולן שחסרו פטורין לאו משום פסול חסרון הוא אלא משום דחסר הוא וכמו שהבאתי דבריו ז"ל לעיל למה כתב להך בעיא דחסרון בחוץ דספק הוא וע"כ צ"ל דגם לפ"ז מיבעי לי' ע"כ לא מיפטר ע"י חסרון אלא אם נחסרו בפנים והכי משמע קרא ואל פתח אהל מועד לא הביאו לעשות אותו שלם בפנים אבל אחר שכבר יצא ונפסל תו לא מיפסיל גם בחסרון ומ"מ קשה הא במוקטרי חוץ לכ"ע פוסל חסרון ולמה במוקטרי פנים יביא חסרון דחוץ לידי חיוב וצ"ע:

שם תוס' בד"ה אבל בחסרון מודו לי' ומסיק בחסרו בפנים ותמה ע"ז א"כ מאי קמ"ל אביי בהא דשמיע לי' ע"כ לא פליגי רבנן כו' הא מתניתין היא וכולן שחסרו כו' וי"ל דקמ"ל דרבנן מודו בחסרו אפילו בעולה וחלבי' דר"א גם עלייהו קאמר עד שיקריב את כולן וכדברי התוספתא שהבאתי לעיל וה"א דהא דמודו בחסרו היינו דווקא בקומץ וחבריה דמיפסלי בחסרון אבל עולה וחלבי' דלא מיפסלי בחסרון אימא לא קמ"ל דגם בהא מודו רבנן אבל דווקא בחסרו בפנים וכבר הארכתי בזה לעיל:

שם משנה קמצה וחזר קומצה לתוכה כו' חייב ע' במנחות דף ז' בד"ה וכי מהדר ליה לקומץ כו' אע"פ שהשירים מפסיקין מין במינו אינו חוצץ וא"כ לשמואל ור"י צריך לאוקמא מתניתין ג"כ או כר"ש או כשהפכה דהא ס"ל לעיל מב"מ חוצץ. ולפ"ז קשה הא דאמר ר' יוחנן התם זאת אומרת כלי שרת אין מקדשין אלא מדעת הא לר"י ליכא קושיא דליהדר וליקדש כיון דס"ל מב"מ חוצץ ע"כ נראה דבמנחה שהיא נבללת כ"ע מודו דלא שייכא חציצה בזה ולאו משום דהוי מב"מ או י"ל דשמואל ור"י נמי מודו דמב"מ לא חייץ והא דמר מוקי לה לעיל כשהפכן ומר מוקי לה כר"ש היינו משום דמ"מ אין דרך הקטרה בכך וע' בכ"מ פ' י"ט הנ"ל מש"כ שם:

שם גמרא קומץ מהו שיתיר שירים מישרא שרי או קלושי מיקלש ומסיק דלר"מ דאמר מפגלין בחצי מתיר וודאי מישרא שרי ולרבנן דהתם דאמרי אין פיגול בחצי מתיר לא שרי ולא קליש וכן אליבא דר"א דמתניתין וכי מיבעי לי' לרבנן דהכא דמחייבי אקומץ לחוד בחוץ ע"כ עושה הקומץ לחוד איזה התרה ומיבעי לי' אי שרי אי קלוש. ויש לדקדק בשמעתין טובא חדא הא דפשיטא ליה לר"מ דאמר מפגלין בחצי מתיר דמישרא שרי מנ"ל הא ר"מ ס"ל הכי בכל חצי מתיר כמו פסיעות דקבלה כדאיתא לעיל דף כ"ט והזאה אחת מהזאות שבפנים כדאיתא לעיל דף מ"ב והתם איזה היתר יש בפסיעות וודאי לא שייך היתר ובהזאה אחת ג"כ ליכא היתר כדתנן אם חיסר אחת לא עשה ולא כלום וכן סימן אחד בשחיטה דהוי חצי מתיר לר"מ ודאי לא שייך בזה היתר דבחולין נמי סימן אחד לאו כלום הוא והתוס' ז"ל כתבו דצ"ע אם שחט סימן אחד וקיבל וזרק אי הוי חצי מתיר ונראה דאין כאן ספק דאטו אם שחט סימן אחד ליכא לאו דאבר מן החי ואליבא דרבנן דאמרי אין מפגלין כו' שפיר מסתבר דלא שרי ולא קליש דאי עושה איזה התרה הי' מה"ד לפגל במחשבה אלא דגם לזה יקשה לי וכמו שיבואר ואליבא דר"א פשיטא ליה ג"כ דלא שרי ולא קליש מדלא מחייב בחוץ אלא אליבא דרבנן דהכא דמחייבי בחוץ ע"כ עושה איזה פעולה דאי לאו הכי לא הוי חייב בחוץ ומיבעי אי מישרא שרי או מיקלש קליש וגם ע"ז קשה לי הא דמחייבי רבנן בחוץ אפילו בכזית אחד מקומץ ובכזית אחד נראה דלא חשיב חצי מתיר לכ"ע ועוד הא אשכחן חייב חוץ לכ"ע בכזית האחרון אע"ג דאין מפגל בו לרבנן דאמרי אין מפגלין בחצי מתיר ואפילו הכי בחוץ חייב וה"נ י"ל לרבנן דהכא אע"ג דלא שרי ולא קליש מ"מ חייב בחוץ כיון דכזית חשיב הקטרה אם פיגל ע"מ להקטיר מקומצה כזית וכמש"כ התוס' ז"ל לעיל הן אמת דיש לדקדק גם בסברת התוס' ז"ל דלהכי מחייבי רבנן בכזית משום דחשיב לפגל להקטיר כזית מקומצה משמע דזה מילתא דפשיטא היא לכ"ע והרי היא גופא פלוגתא דר"א ורבנן היא ולר"א מחשבת פיגול בכזית מקומצה ג"כ לאו כלום היא כדאיתא במנחות דף י"ב. והא דמוקמינן בסוף פ"ג דמנחות לאכול ולהקטיר אין מצטרפין הא לאכול כו' מצטרפין אתי כר' אליעזר אלמא דלר"א סגי בכזית מקומצה צ"ל דהתם גרסינן ר' אליעזר והכא במתניתין גרסינן ר' אלעזר ואליביה לא חשיב הקטרה אלא כל המתיר בשלימות לא במקטיר כזית ע"מ לפגל ולא מפגל ע"מ להקטיר כזית. ועוד דלפ"ז קשיא הילכתא אהילכתא דהא קי"ל כרבנן דר"מ דאין מפגלין בחצי מתיר וא"כ לא שרי ולא קליש והכא קי"ל כרבנן דחייב בחוץ על חצי המתיר ואפילו על כזית מקומץ ולא מצאתי לבעיא זו בדברי הרמב"ם ז"ל ולפי סוגין מדחייב בחוץ ע"כ חדא אית ביה או מישרא שרי או מיקלש קליש וכל כי האי הוי ליה לאשמעינן ועדיין צ"ע בזה יזכני ה' לבא בהלכות אלו במסכת מנחות יתבאר עוד בזה בס"ד וע' מש"כ בחי' נדרים פ' נערה שם:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף