קרן אורה/זבחים/מה/ב

קרן אורה זבחים מה ב

דף מ"ה ע"ב

גמרא ובעו"ג בין בשוגג בין במזיד לא הורצה. לא מצאתי כעת להאי דינא בד' הרמב"ם ז"ל ונראה דלשיטתו דבדם קדשים ליכא טומאה כלל לא אשכחן ריצוי צוי ציץ בעו"ג וכדאמרינן בפסחים פ"ק דבישראל אשכחן טומאת קמצים אבל בעו"ג אינו קרב אלא עולות ויתבאר יותר בזה לקמן במכילתין בס"ד:

שם תוס' בד"ה אבל העצים כו' ואם תאמר כו' הא ר"ש אמר אין פיגול ונותר בעולין. יש לדקדק מאי ארי' לר"ש הא לרבנן נמי תיקשי הכא דע"כ לא פליגי עליה דר"ש אלא בעולין דלרבנן יש פיגול ונותר בעולין משום דהוי איסור כולל מיגו דחייל אבשר חייל נמי על עולין אבל הכא בלבונה וקטורת או פרים הנשרפים היכי חייל פיגול ונותר הא לרבנן נמי אין איסור חל על איסור היכא דליכא כולל או מוסיף אלא דהכא נמי איכא מוסיף מיגו דמיתסר לגבוה וכדאיתא בכריתות ד' י"ג ובטומאה הוי איסור כולל כדאיתא התם ותי' דמשכחת לה לאחר שניתך הבשר ואכתי חזי לאכילה ועי' תוסי"ט במעילה שכ' שם עד שיתיך הבשר ונעשה אפר אלא די"ל דלר"ש בסוף פ' טבול יום דאמר בשויא חרוכא אינו מטמא בגדים עוד משמע דנעשה מצותו ואין בו מעילה ומ"מ אין דבריהם ז"ל מובנים דלבשר פרים לא איצטריך קרא למעוטי ואפילו לרבנן ליכא פיגול [ועיקר קרא דר"ש אתי למעוטי דליכא פיגול באימורים דידהו] ובאימורים איכא מעילה עד שנעשה אפר כדתנן במעילה שם עד שתצא לבית הדשן:

גם מה שהקשו הא פקע פיגול מכי משלה בהן האור לדבריהם דאיירי בבשר פרים צ"ע אי פקע הפיגול מכי משלה האור דדווקא בקרב על המזבח אמרינן דנעשה לחמו של מזבח אבל פרים הנשרפים מחוץ למחנה מנ"ל דפקע פיגול מהם:

ומש"כ ומ"מ קשה מפיגול משמע דנותר וטמא ניחא להו ולעיל אמרינן דאיסור נותר וטמא ג"כ פקע במשלה בו האור ועיקר קושיתם מחטאות הפנימיות הוא למאי דאמר ר"ל דמודה ר"ש לפסול דאל"ה הא איצטריך דאין פיגול פוסל בחטאות הפנימיות והעיקר דר"ש דמתניתין אזיל בשיטת ר"ש דמתניתין דכריתות דבקדשים איסור חל על איסור וא"כ לר"ש דברייתא דאמר אין פיגול בעולין אי ס"ל הך דרשא למעט חטאות הפנימיות ע"כ אתי למעוטי דלא מיפסלי כלל בפיגול דלמעט אכילתו מכרת לא איצטריך:

ובאותו ענין יש לי לדקדק בהא דמוכח הש"ס בכריתות שם דרבי ס"ל גבי קדשים אחע"א מדמרבינן כל חלב למעילה ומנ"ל דילמא משום דמעילה הוי איסור מוסיף דאיכא איסור מעילה עד שלא נעשה אפר אע"ג דאינו ראוי לאכילה ואיסור חלב ליכא דשויא חרוכא ואינו ראוי לאכילה ובחי' יבמות כ' אי מה שניתוסף איסור לאחר זמן חשיב איסור מוסיף אי לא והארכתי שם בענין זה:

שם בא"ד ועוד י"ל דמשכחת לה בב"א כגון שהביא ב' שערות וכדאיתא ביבמות ולדידי צ"ע דע"כ לא אמרינן התם כן אלא בזר ששימש בשבת ובע"מ ששימש בטומאה דאיסור אגברא הוא וחלין שניהם כאחת כשהביא ב' שערות אבל הכא דהאיסור חל אחתיכה וכיון דאין איסור פיגול ונותר יכול לחול מפני איסור מעילה אפילו כי הביא שערות אח"כ לא משכח אלא איסור מעילה לחוד ועי' בכריתות במשנה בהא דאמר ר אם עבר זקן ונשאה ובנוסחת הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה שם וגם בפרט זה הארכתי בחי' יבמות פ' ד"א ע"ש:

שם בא"ד וזה אין להקשות כו' למה לי קרא בדם כו' ולזה י"ל דנפ"מ לדם שמלחו או בשלו דאינו עובר עליו משום דם ואיצטריך קרא דלא לחייב משום נותר וטומאה. ומנותר בלא"ה לא קשיא דאיצטריך דליכא איסור הנאה דדם אין בו מעילה ואם היה בו נותר היה נאסר בהנאה וגם בזה כתבתי שם בחי':

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף