קרית ספר/שאר אבות הטומאות/טז

קרית ספר ‏ שאר אבות הטומאות טז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ספק טומאה ברשות הרבים טהור דאם טומאה ודאית נדחית (וכמו שהשיב בספק) ברוב טמאים קל וחומר לספק טומאה [וכמו שהשיב] בן זומא בתוספתא דטהרות פרק חמישי ובריש פרק שני נזירים כתבו התוספ' משום דאוקמינן אחזקת טהרה הוא דטהור ברשות הרבים וכדילפי' פרקא קמא דחולין מקרא דאוקמי' אחזקה וספק ברשות היחיד ספקו טמא דמצינו דסוטה אסורה לבעלה והיא ספק ברשות היחיד כמו שהשיב בן זומא לחכמים כדאיתא התם ואי היו שלשה ברה"י הוי ספק טומאה טהור דהוי כרשות הרבים דהא סוטה ובועלה הוו תרי לחוד ולהכי אסורה לבעלה וכדאמרינן פ' קמא דחולין ופרק אין מעמידין דספק טומאה ברה"י הלכתא גמירי לה מסוטה. והוא שיש בזה שנטמא בספק דעת לישאל כסוטה וכדא' פרק כשם ומה סוטה דבר שיש בו דעת לישאל אם נטמאת אם לאו אף ספק טומאה דבר שיש בו בנוגע זה דעת לישאל אם נגע אם לאו והוא אומר איני יודע ומכאן אמרו דבר שיש בו דעת וכו' ורב גידל אמר רב דבר שיש בו דעת לישאל ואין בו מהאי קרא נפקא והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל ודאי טמא הוא דלא יאכל הא ספק יאכל אימא סיפא והבשר כל טהור יאכל בשר ודאי טהור הוא דיאכל הא ספק לא יאכל אלא לאו ש"מ כאן שיש בו דעת לישאל דכל טהור יאכל בשר איירי בטומאת הגוף שיש בו דעת לישאל ובההוא קאמר ספקו טמא וכשאין בו דעת לישאל כבשר דכתיב והבשר אשר יגע בכל טמא דדבר שאין בו דעת לישאל הוא דבשר הוי נוגע ולהכי ספקו טהור ואי לא רב גידל אמר רב ה"א בין ברשות היחיד בין ברה"ר איצטריך למגמר מסוטה דברשות היחיד הוא דמפלגי' בין יש בו דעת לאין בו אבל ברשות הרבים לא ואי מסוטה ה"א עד דאיכא דעת נוגע ומגיע במטמא וטמא כי סוטה דיש בה דעת לישאל ובבועלה המטמאה קמ"ל דרב גידל דנפקא מכל טהור הא ספק לא יאכל כיון דיש בו דעת בזה שתטמא אבל במטמא לא בעינן דעת. ואם היה הדבר ידוע שחזקתו שניטמא כתינוק טמא שנמצא בצד העסה ובצק בידו העסה טמאה שדרך תינוק לטפח וחזקתו בכך וכדתנן פרק ג' דטהרות וכן משקין טמאין ובצק טהור וכו' וכל חזקה הוי דאוריתא כדילפי' בדוכתי טובא ואפ"ה אין שורפין על חזקה זו ומיהו האי רוב דמטפחין לאו רוב גמור הוא כדאמרינן שלהי קידושין וחזקה ששורפין עליה תרומה בעסה בבית ושרצים וצפרדעים שם ונמצא חתיכות כשרין בעסה אם רוב שרצים טמאה והאי רוב הוי דאוריתא ואפילו בר"ה אם אי איפשר שלא יגע בטומאה ספקו טמא וכדאמר' התם וכן אם איפשר שלא יגע בשידוע בודאי שנפל ולא ניטל על יד אדם. ותינוק שנמצא בצד הקברות וכן חמור הוו כשעת מציאתן כדאיתא טהרות פרק ג' ותינוק עם אביו נשאל הוא עליו וספקו כרשות היחיד כדאיתא טהרות פרק ששי וד' ספקות נאמרו בתינוק כדאיתא התם בתוס' ושלהי פרק לולב הגזול:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.