קרית ספר/רוצח/יג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרית ספרTriangleArrow-Left.png רוצח TriangleArrow-Left.png יג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
מעשה רקח
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

מצות רג לפרוק עם מי שנכשל בדרך שבהמתו רובצת תחת משאה אפילו משא יותר מן הראוי דכתיב עזוב תעזוב עמו זו מצות פריקה כדאיתא פרק אלו מציאות דף ל"ב ולת"ק דרבי יוסי הגלילי אמרינן התם דלא דרשינן תחת משאו משוי שיכול לעמוד בו דמשאו כל משא שעליו משמע:

מצות רד לטעון עמו דכתיב בפרשת כי תצא לא תראה את חמור אחיך וגו' הקם תקים עמו זו טעינה דבקרא דעזב תעזוב עמו כתיב רובץ תחת משאו דמשמע שצריך לפרוק והכא כתיב נופלים בדרך דרמי טוענייהו באורחא משמע דאף המשא מוטל על הקרקע שצריך לטעון:

אזהרת רצד שלא יניחנו נבהל בלא פריקה וטעינה דכתיב לא תראה את חמור אחיך או שורו נופלים בדרך והתעלמת מהם הקם וגו' ואמרינן בספרי להלן אומר כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזוב לו וגו' והכא כתיב לא תראה ליתן עליו בלא תעשה וכתב הרב ז"ל ואם הניחו נבהל ולא פרק ולא טען בטל ב' מצות עשה ר"ל עשה פריקה וטעינה ועבר על לא תעשה שנאמר לא תראה דמשמע דבפריקה לחודא ליכא לאו אם לא פרק אבל בטעינה עם פריקה איכא לאו משום דלאו דלא תראה את חמור אחיך וגו' אטעינה קאי כתב בתריה הקם תקים עמו וקאי נמי האי קרא דטעינה אקרא דפריקה דמשפטים דבשראה חמור רובץ וכו' עזב תעזוב עמו לפרוק ואחר כך תחזור לסייעו בטעינה כדכתיב הכא הקם תקם ואם לא פרק ולא טען עובר בלאו.

ג[עריכה]

היה כהן והבהמה בבית הקברות אינו מתטמא לה כשם שאינו מתטמא להשבת אבדה וכדילפינן לעיל פרק י"א מהלכות אבדה וכן אם היה זקן ואינה לפי כבודו וכדדרשינן מדכתיב והתעלמת פעמים שאתה מתעלם כשהוא זקן ואינה לפי כבודו וכדאיתא התם דף ל"ב דאינו חייב אלא לפנים משורת הדין כרבי ישמעאל וכרבי יוסי דדרשי והודעת להם וגו' אשר יעשון זו לפנים משורת הדין.

ה[עריכה]

פרק וטען וחזרה ונפלה חייב אפילו עד מאה פעמים כדתנן התם דף ל"ב מדכתיב עזב תעזוב דמשמע פעמים רבות לפיכך מדדה עמו עד פרסה ונוטל שכר כדאי' במכילתא ובגמר'.

ו[עריכה]

מאימתי יתחייב משיראהו ראייה שיש בה פגיעה כדאיתא התם דף ל"ג כי תראה יכול מרחוק והטיל עליו שילך שם תלמוד לומר לעיל מיניה כי תפגע שור אויבך וגו' יכול פגיעה ממש תלמוד לומר כי תראה ואי זהו ראיה שיש בה פגיעה שיערו חכמים אחד משבע ומחצה במיל דהיינו רו"ס.

ז[עריכה]

מצוה לפרוק עמו בחנם אבל לטעון מצוה ונוטל שכרו כדתניא מצוה מן התורה לפרוק אבל לא לטעון ומפרשי' אבל לא לטעון בחנם אלא בשכר דאי סלקא דעתך אף לטעון בחנם לכתוב רחמנא טעינה ואנא אמינא טעינה דלית בה צער בעלי חיים וליכא חסרון כיס חייב פריקה דאית בה צער בעלי חיים וחסרון כיס שהבהמה נשברת תחת משאה לא כל שכן אלא למאי הלכתא כתביה רחמנא לומר לך פריקה בחנם טעינה בשכר.

ח[עריכה]

מצא בהמת חברו רבוצה אף על פי שאין הבעלים עמה מצוה לפרוק ולטעון שנאמר עזוב תעזוב הקם תקים כדאמרי' דל"א אין לי אלא בעליו עמו שאין בעליו עמו מנין עזב תעזוב הקם תקים מכל מקום וצריכי תרוייהו כדאיתא התם ולמה נאמר עמו שאם היה שם ואמר הואיל ועליך מצוה וכו' פטור דכתיב עמו כדאיתא התם דל"ב ואם היה בעל הבהמה זקן או חולה חייב הוא לבדו דהוה ליה כמאן דליתיה ואמרינן הקם תקים מכל מקום וכדתניא התם.

ט[עריכה]

בהמת גוי ומשא ישראל וגוי מחמר או בהמת ישראל ומשא גוי חייב לפרוק ולטעון משום צער ישראל אבל בהמת גוי ומשא של גוי פטור דתניא התם בהמת גוי ומשוי ישראל וחדלת ואוקמינן לה כרבי יוסי הגלילי דאמר צער בעלי חיים לאו דאוריתא משמע דלרבנן לא דרשינן וחדלת אלא לבהמת גוי ומשוי גוי דפטור ואינו חייב בטעינה אלא משום איבה ומפריקה פטור מטעם פריקה כדדרשינן וחדלת חייב משום צער בעלי חיים וכמו שכתב הרא"ש ז"ל בפסקיו פרק אלו מציאות.

יא[עריכה]

אחד טעון ואחד ריקן או רכוב נדחה מפני הטעון שניהם שוין עושין פשרה ביניהם וכן שני ספינות ושני גמלים וכל כיוצא בזה עליו נאמר בצדק תשפוט עמיתך כדדרשינן פרק א' דיני ממונות דף ל"ב צדק צדק תרדוף אחד לדין ואחד לפשרה כיצד שני ספינות וכו'.

יג[עריכה]

מצוה לפרוק בתחלה משום צער בעלי חיים ואחר כך טוען ואם היה אחד שונא מצוה לטעון עם השונא ולא לפרוק לאוהב כדתנן התם דף ל"ב כדי לכוף את יצרו דכיון דגלי קרא בפריקה חמור שונאך משמע דשונא קודם אם כן אפילו בטעינה קודם כדי לכוף יצרו כדאמרינן ושונא דקרא היינו שראה בו דבר עבירה ולא חזר בו דמצוה לשונאו עד שישוב וכדאמרינן פרק ערבי פסחים ואפילו הכי מצוה לפרוק ולטעון עמו שמא יבוא לידי סכנה ואולי ישוב ברצון ה' כדכתיב אם אחפוץ וגומר כי אם בשובו וגו':


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.