קרית ספר/נזקי ממון/יא

קרית ספר ‏ נזקי ממון יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

כופר הוא שווי דמי הנהרג כדילפינן לעיל וכופר עבד הוא שלשים דבכלל איש ואשה היו והוציאו הכתוב להקל ולהחמיר עליו בין שיהיה שוה יותר או פחות יתן שלשים כדגרסי' במכילת'. כל המעוכב גט שחרור אין לו קנס דבעי' ולא איפשיטא פרק השולח ולקולא כיון שכבר יצא לחירות.

ב

הכופר הוא ליורשי הנהרג ואם המית אשה הוא ליורשיה מאביה ולא לבעל כרבי עקיבא דכתיב והמית איש או אשה להקיש אשה לאיש מה איש נזקיו ליורשיו כדילפינן אף אשה נזקיה ליורשיה אף על גב דבעל יורש אשתו כופר שאני דאין משתלם לא לאחר מיתת הניזק ולא כשאמדוהו למיתה דכתיב והמית איש או אשה השור יסקל וגם בעליו יומת אם כופר יושת עליו והוי ראוי ולא מוחזק וקימא לן פרק יש נוחלין דאין הבעל יורש בראוי כבמוחזק לה מחיים כדילפינן פרק יש נוחלין דף קי"ג מדכתיב ושגוב הוליד ליאיר ויהי לו עשרים ושלש ערים מנין ליאיר שלא היה לשגוב אלא שמתה אשתו ולא ירש הוא הראוי אלא בנו יאיר וגו' כדאיתא התם. מי שחציו עבד וחציו בן חורין נותן חצי קנס לרבו והיינו בשפחה דבעבד כופין את רבו כדאיתא התם והוי כמעוכב גט שחרור ולא דרשינן כסף שלשים שקלים ולא חצי שלשים דבחצי האחר נמי חייב אלא שאין מי שיקחנו.

ג

שור שנגח אשה ויצאו ילדיה פטור מדמי וולדות דלא חייבה תורה דמי וולדות אלא לאדם כדאמרינן דף מ"ב כי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה אנשים ולא שוורים. אבל נגח שפחה משלם דמי וולדות או חצי אם הוא תם כדאמרינן פרק הפרה דף מ"ט דחמרתא בעלמא הוא דאזיק דאמר קרא שבו לכם פה עם החמור. ושמין כמה היתה שוה כשהיתה מעוברת וכמה היא שוה עתה כרבנן דרשב"ג במתניתין דף מ"ט דיש בכלל שומא זו שבח וולדות מה שהאשה נראת משובחת ובעלת איברים מפני העובר ודמיה יקרים והאי שבח נמי לבעל כדכתיב ויצאו ילדיה ולא הוה צריך למכתב הרה אלא לומר שבח הריון לבעל.

ו

נזקין שלא בכוונה רבי יהודה מחייב כדתניא דמ"ד דיליף מכופר מה כופר חייב שלא בכוונה כדאמר' לעיל מריבויא דאם כופר אף נזקין דשור לאדם שלא בכוונה חייב אף על גב דפטור ממיתה אם המיתו שלא בכוונה כדאמר' לעיל ודנין תשלומין דנזק מתשלומין דכופר ואין דנין תשלומין ממיתה דפטור שלא בכוונה כדאמר'.

ז

שור תם שהמית והזיק דנין אותו דיני נפשות ולא דיני ממונות על הנזק דתם אינו משלם אלא מגופו והרי הוא נסקל ומועד דמשלם מן העליה דנין אותו דיני ממונות קודם ואם קדמו ודנוהו דיני נפשות דנין אותו דיני ממונות לשלם ממה שחרש השור אח"כ ומן העליה אינו משלם אחר שנגמר דינו לסקילה שהרי אינו שלו דנוהו דיני נפשות וברח אין דנין אותו דיני ממונות כדתניא התם פרק החובל דף צ"א ומוקמינן (לטיפ') דברח כדאיתא התם ופי' הסוגיא לדעת הרב ז"ל כמו שפי' בעל מ"מ.

ט

שור שהמית והקדישו בעליו אינו קדוש וכן הפקירו או מכרו או החזירו שומר לבעליו אינו מוחזר שחטו בשרו אסור ואם קודם שנגמר דינו הקדישו מוקדש וכן כולן וכדתנן דף מ"ד וכיון שנגמר דינו שחטו אסור דכיון דכתיב סקול יסקל למה לי ולא יאכל את בשרו אלא להיכא דקדם ושחטו קודם סקילה דהא נאסר ולאו דידיה הוא ולהכי אינו מכור ואינו מוחזר נמי דיכולי' בעלים למימר לשומר אתפסתיה לתוראי בידא דלא יכילנא ליה דאי לאו הכי הוה מערקנא ליה לאגמא ולא היו גומרין דינו דאין גומרין אלא בפניו דילפי רבנן ממיתת בעלים דבעי' בפניהם דכתיב עד עמדו לפני העדה וגו' וכן השור בפניו דאקשינהו רחמנא דכתיב השור יסקל וגם בעליו יומת כמיתת בעלים כך מיתת השור וכדאמר'.

י

שור שלא נגמר דינו ונתערב עם אחרים כולם פטורים דאין גומרים דינו של שור אלא בפני בעלים כדין האדם וכדאמרינן פרק הנשרפין דף ע"ט כמיתת בעלים כך מיתת השור דכתיב השור יסקל וגו' וכיון דאין מכירין אותו ולא הוי בפניו ואם נגמר דינו ונתערב כולן נסקלים כדתניא התם דהא על כרחיך כולהו אסירי בהנאה ואין הפסד לבעלים בסקילה הילכך מקיימין מצות סקילה במחויב בה והא דאסירי כולהו בהנאה הוא בפרק התערובות וכתבו התוספות שם דמדאוריתא כל מידי בטיל ברובא כיון דלא ידיע ואפילו ששה דברים ולא שייך כל קבוע כמחצה על מחצה דמי מדאוריתא אלא בדבר הידוע כתשע חנויות ותשע צבורים וכו' שההתר והאיסורא שלם ידועים במקומם ואם כן הכא נמי לא אסירי כולהו אלא מדרבנן.

יא

פרה מעוברת עוברה כמוה היא וולדה נגחו או נרבעו כדאמר רבא פרק הנשרפין דף פ' משום דעובר ירך אמו הוא. ואם נתעברה אחר כך וילדה אחר גמר דין וולדה אסור גם כן דעובר ירך אמו הוא ונאסר בגמר דין עם אמו אף על גב דלא הוה בשעת נגיחה ואם נתערב באחרים כונסין אותן לכיפה מדרבנן.

יג

שור הנסקל שהוזמו עדיו הוי הפקר ואם נסקל על ידי שהעידו שבעליו רבעו והוזמו לא הפקירו כיון דהוא עצמו מידע ידע דלא רבעו כדאמר' ריש פרק המביא אשם בכריתות דטרח ואייתי עדים להזימם ולא אפקר ליה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.