קרית ספר/גזלה ואבדה/ג

קרית ספר ‏ גזלה ואבדה ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

גזל חבית שוה זוז ונשברה מאליה או אבדה משלם כשעת הגזילה אף ע"פ שבשעת שבירה היתה שוה ארבעה דאשעת גזלה הוא דמחייבינן ליה וההיא שעתא זוזא הוא דשויא ואי תברא או מכרה ברשות דמריה הוקרה וההיא שעתא דתברא הוא דקגזלה לה ומשלם ארבעה כדאמרינן במרובה ובהמפקיד דף מ"ג ואם היתה שוה ארבע בשעת הגזילה ובשעת הוצאה זוז משלם ארבעה בכל גוונא כשעת גזילה וכדאמרינן לעיל גבי גניבה וחיים אחיה לקרן כעין שגנב. גזל חותל תמרים שאם ימכר אחד אחד ימכר בעשרה לא ישלם אלא תשעה כמו שימכר בבת אחת כמזיק דאין מדקדקין להיות שמין האכילה לבדה אלא שמין בית סאה כדילפי' לעיל הלכות נזקי ממון דשמין אגב שדה דמקילין בה והכא נמי אין לנו להחמיר ובהקדש משלם עשרה כדא' פרק השואל דף כ"ט וכל שהגזילה בעין אפילו נאסרה אומר לו הרי שלך לפניך וכן כל שאין בו היזק גמור דהוי כעין שגזל ואם נאבדה משלם כשעת הגזילה לפיכך אם כפר ונשבע משלם חומש ואשם כדאיפשיטא פרק הגוזל דף ק"ז דאף על גב דכפירה כהודאה הוא דהא הוי כעפרא בעלמא כיון דאי מגניב בעי שלומי ליה ממונא מעליא הוא ונמצא שתועיל לו שבועה זו להפטר ולפיכך חייב כדאמר'.

ו

המשתמש בבהמת חברו בגזל אינו חייב מן התורה לשלם שכר דכל הגזלנין משלמין כשעת הגזילה וכיון דלא נפחתה פטור וכדאיתא התם דף צ"ו. וכן המשתמש בעבד חברו בשלא בטלו ממלאכה דניחא ליה לאיניש דלא ליסתריה עבדיה שלא ילמד דרך בטלה כדתנן התם ואם בטלו ממלאכה משלם לו כפועל ונראה דטעמא דבעבד משלם אם בטלו ובבהמה לא משלם ולא מפלגינן ביה אם בטלה או לא משום דעבד הוי טפי ברשות מריה מבהמה דאית ביה דעת והדר למריה ואי לאו משום דניחא ליה למריה דלא ליסתריה וכו' הוה חייב לשלם אפילו בשלא בטלו מה שאין כן בבהמה ולהכי קאמר בעבד לישנא דתוקף דלא חשיב גזל אלא שלפי שעה משתמש בו בתקפה שלא יברח ובבהמה נקט לשון גזל ומשום דבספינה צריך נמי תוקף רב להוציאה מיד בעלה נקט נמי לישנא דהתוקף אף על גב דהוי דינה כבהמה דאינו משלם אלא כשירד לה בתורת גזל וכדאמרינן התם. וכן הדר בחצר חברו שלא מדעתו נראה דאין חייב מן התורה אלא במה שחסר הבית כיון שלא ירד בה בתורת שכירות.

י

הצובע צמר חברו בסמנים של חברו וזל ציבעא שאין מגיע שבח הצבע לדמי הסמנין איבעיא לן התם דף ק"א אם יש שבח סמנין על גבי צמר דחזותא מילתא הוא ובהשבה דצמר קמהדר ליה סמנין או לא ולא איפשיטא.

יא

שולח יד בפקדון אפילו על ידי שליח הוי גזלן וחייב באונסיו דמדכתיב אם לא שלח ידו במלאכת רעהו וגו' משמע דאם שלח בו יד נתחייב באונסיו וכתיב על כל דבר פשע לרבות עבדו או שלוחו כדתניא סוף פרק המפקיד דף מ"ד וחשב לשלוח יד אינו חייב עד שישלח כדכתיב אם לא שלח ידו וגו' כדתנן התם לב"ה ושליחות יד אינה צריכה חסרון כדאמר רבא התם דף מ"א משום דלא תאמר שליחות יד בשומר חנם ושומר שכר ותיתי משואל דלדעת בעלים שלח בה יד לעשות מלאכתו וחייב באונסין הני דשלא לדעת לא כל שכן דחייבין אם כן למה נאמר בשתיהן חדא לומר לך שליחות יד אינה צריכה חסרון ואידך שלא תאמר דיו לבא מן הדין להיות כנדון דיו להיות כשואל מה שואל אם בעליו עמו לא ישלם אף שומרים ששלחו יד כתב קרא יתירא לחייב אפילו בבעלים וגלי רחמנא בחד והוא הדין בכולהו. הגביה הפקדון ליטול ממנו חייב אף על פי שלא נטל שהרי קנאה בהגבהה ואם הגביה כיס ליטול ממנה דינר דלא הוו גוף אחד הוי ספק סוף פרק המפקיד אי חשיב שליחות יד קודם שיטול משום דנטירותא דכיס עדיף דנראה הוא ומשתמר ואין נוח להיות נאבד כדינר יחידי או לא חשיב שליחות יד דהא מינטר נמי תיקו ואם לא הגביה אלא מה שנטל השאר הוי עדין ברשות בעלים אלא אם כן נפסד השאר מחמת זה כגון שהחמיצה החבית מחמת שהטה אותה ונוטל ממנה רביעית וכדאמרינן התם.

יד

הכופר בב"ד בפקדון שהיתה ברשותו נעשה גזלן עליו ואף על פי שלא נשבע ואין לו דין שומר אלא חייב באונסין כדאמר רב ששת פרק הגוזל דף קכ"ה וכגון דאמרי סהדי כי כפר ליה בידי' הוה נקיט ליה וכדאמרינן התם ובריש מציעא דכופר בפקדון פסול לעדות משום דלאו לאישתמוטי הוה כופר כיון דהוה בידיה משמע דהוי גזלן משעת כפירה בב"ד כהודאה בב"ד דמחייב בה קרן וחומש ואשם ואף על פי דלא אשבע דאי אישתבע אפי' כופר במלוה נמי.

טו

השואל שלא מדעת הבעלים הוי גזלן כדאמרינן פרק הספינה דף פ"ח דקא סברי רבנן שואל שלא מדעת גזלן הוי וקנייה להתחייב בה עד שתבוא ליד הבעלים דבעינן והשיב את הגזלה והשבה ליד תינוק לאו השבה היא.

טז

החוטף משכון מיד הלוה שלא ברשות ב"ד הוי גזלן ואצ"ל אם נכנס לביתו כדכתיב בחוץ תעמוד וגו' וכדתנן פ' כל הנשבעין נגזל כיצד נכנס לבית חברו למשכנו שלא ברשות וכו' נראה דהוי גזלן כיון דכתיב בחוץ תעמוד ונכנס שלא ברשות בעלים:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.