קרבן העדה/נדרים/ח/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים


קרבן העדה TriangleArrow-Left.png נדרים TriangleArrow-Left.png ח TriangleArrow-Left.png ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' שלא נתכוין וכו'. דהיינו עד ליל פסח דאזלינן בתר אומדנא אע"ג שלשון נדרו משמע דאסור דהא אמר עד שיהא:

אלא עד שעה שדרך בני אדם לאכול בשר. דהיינו עיה"כ כדתנן פ' או"ב:

שדרך בני אדם לאכול שום. בערבי שבתות והוא מתקנת עזרא כדאמרי' לעיל פ"ג:

ונוטל לבניך. דרך כבוד הוא שיקח מתנה לבניו ולא לעצמו:

אלא מפני כבודי. שאתכבד על ידך בפני הבריות שיראו שאני חשוב בעיניך שאתה נותן לי מתנה זהו כבודי שאתכבד יותר כשיראו שאיני רוצה לקבל מתנה:

הריני. מחזיק לך טובה כאלו התקבלתי:

גמ' אף הראשון במחלוקת. אף ברישא באומר קונם שאיני נהנה לך וכו' פליג ר' מאיר ואוסר עד שיתן:

בסתם. שלא פירשו דבריהם פליג ר' מאיר וחכמים:

מה אנן קיימין. במאי עסקינן:

אם בשזה. המדיר אומר מפני כבודי נדרתי שאתכבד שתקבל ממני מתנה והמודר אומר מפני כבודי לקבל ממך מתנה:

לד"ה אסור. ואינו יכול לומר הריני כאלו התקבלתי:

אם בשזה. המודר אומר מפני כבודי נדרת:

וזה אומר מפני כבודך. שגם המדיר אומר שנדר לכבוד המקבל לד"ה מותר:

אלא. במאי עסקינן בסתם שאין אנו יודעין כוונת המדיר פליגי ר"מ וחכמים דרמ"א סתם כאלו אמר המדיר מפני כבודי נדרתי ואסור וחכמים אומרים סתם כאומר המודר מפני כבודי וגם המדיר מודה לו מפני כבודך עשיתי:

מתניתא. אתיא כרשב"ג:

דרשב"ג אמר וכו'. בפ"ז דגיטין תנן ה"ז גיטך ע"מ שתשמשי את אבא שתי שנים או שתניק את בני שתי שנים מת הבן או שאמר האב אי אפשי בשמושך שלא בהקפדה אינו גט רשבג"א כזה גט כלל ארשב"ג כל עכבה שאינה ממנה ה"ז גט דה"ל כאלו נתקיים התנאי וה"נ כיון שאין העיכוב ממנו ה"ז כאלו קיים תנאו ונדרו בטל:

שנייא היא שאני הכא דמודו רבנן דנדר בטל דכיון שאמר הריני כאלו התקבלתי ה"ל כאלו מצא פתח לנדרו:

ולא נדרים שא"צ היתר חכם. איירי מתני' א"כ מאי מהני הפתח שהרי אין החכם מתירו אח"כ אלא כרשב"ג אתייא וכאלו קיים תנאו הוא ואין כאן נדר:

לא בלבד התולה נדרו בדבר אנן קיימין. ואפי' לא נעשה א"כ אפי' כרבנן אתיא דהכא עיקר הטעם כיון שהיה הנדר על תנאי א"צ התרת חכם ל"א לא בכל תולה נדרו אמרי' דהוה כאלו קיים נדרו אלא דוקא כגון הנך דמתני' דאפי' לא נתן הוה נמי כאלו קיים נדרו:

עד כדון. ע"כ בשרצה ליתן לו יכול לומר הריני כאלו התקבלתי:

ברם. אבל האי שאינו רוצה ליתן לו מי מצי למימר הריני כאלו התקבלתי:

ומשני יכול. הוא לומר לו לא רציתי אלא לבדקך וכיון שאני רואה שאתה מצטער הריני כאלו התקבלתי:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף