קרבן העדה/נדרים/ו/ד

קרבן העדה נדרים ו ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' קום. הוא נסיובי דחלבא והן מים היוצאים מן הגבינה:

בין מלוחה בין תפילה. דלא תימא מפני שרוב גבינות מלוחות הן סתמא מלוחה משמע קמ"ל:

גמ' חלבא מקטרא. המים היוצאים לאחר שנקשר החלב ונקפא והיינו נסיובי כדפרישית במתני' שם אביו קרוי עליה. שקורין אותו קומא דחלבא וזה אביו שהקום יוצאמן החלב:

ה"ג אסור ביין מבושל. דחמרא מבשלא נקרא נמצא ששם אביו עליו:

כגון טבל. שנתערב בחולין שיש לו היתר שיכול להפריש עליו ממקום אחר ומעשר שני והקדש יש להן היתר בפדיון:

והחדש. שהאיר המזרח מתירו:

ה"ג וכלאי הכרם נתנו להן חכמים שיעור במינן תרומה וחלה במאה ערלה וכלאי הכרם במאתים שלא במינן בנותן טעם:

אילין נדרים. מיבעיא לי נדרים מי הוו דשיל"מ דמצי למתשל עלייהו או לא:

ה"ג דתני תמן. ברייתא בכתובות פ' המדיר:

שהזקן עוקר את הנדר מעיקרו. וכיון שכן לא הוי דשיל"מ שהרי הוא כאלו לא נאסר מעולם:

אמרי אינו עוקרו אלא מכאן ולהבא. שאע"פ שעוקרו מעיקרו מ"מ הרי הי' אסור עד עתה מחמת נדרו לא הוה כדשיל"מ א"נ כיון שאין ההיתר בא מעצמו גם אין בידו לתקנו אלא ע"י התרת חכם שאין אדם מיפר נדרי עצמו איכא למימר דלא הוה דשיל"מ:

ה"ג ודא מתני' עביד לן כדשיל"מ. וה"פ הך מתניתא דמייתי בסמוך איכא למשמע דנדרים הן כדשיל"מ:

דתנינן תמן. פ"ט דתרומות:

ה"ג גידולי תרומה תרומה וגידולי גידולין חולין. וה"פ גידולי תרומה תרומה שגזרו משום תרומה טמאה ביד כהן דלא לשהיה לה גביה עד זמן הזריעה כדי לזרעה ואתי בה לידי תקלה אבל גידולי גידולין כגון שזרע גידולין של תרומה גידוליהן מותרין:

הטבל גידוליו חולין. משום דרובו חולין:

וספיחי שביעית. לפי שאינן מצויין ואינו נוהג בכל שנה ה"ל כמילתא דלא שכיח ולא גזרו בהו רבנן:

ותרומות ח"ל. נמי לא שכיחא:

והמדומע. שרובו חולין:

וביכורים. אינן מצויין שאין נוהגין אלא בז' מינין גם כיון דלמקדש אתיין מיזהר זהירא בה:

ה"ג גידוליהן חולין וגידולי הקדש ומע"ש חולין ופודה אותן בזמן זרען. וה"פ אם זרע מהן סאה אחת והוסיפו כמה סאה הכל חולין:

ופודה אותי. כל מה שגדלו אח"כ פודה בדמי אותה הסאה:

ותני עלה. בברייתא:

אבל בדבר שאין זרעו כלה גידולי גידולין אסורין. והיינו טעמא כיון דמצי לישאל עליה הוה ליה כדבר שיש לו מתירין כ"ש נדרים דמצוה לאתשולי עלייהו:

ומשני חומר הוא. שהחמירו חכמים בגידולים ולא מטעם דבר שיש לו מתירין:

ה"ג שאין גידולי היתר מעלין גידולי איסור. וה"פ כיון דגידולין נמשכין ויוצאין מן העיקר שאינו כלה הוה ליה כעיקר ואסור:

ודא מתניתא. והך מתני' דהכא מוכחת דנדרים ה"ל כדבר שאין לו מתירין:

ה"ג ודא מתניתא עביד לון כדבר שאין לו מתירין:

ה"ג תיפתר מין בשאינו מינו כדבר שאין לו מתירין. וה"פ כי אמרי' דבר שיש לו מתירין אפי' באלף לא בטיל דוקא מין במינו אבל בשאינו מינו בטל בנ"ט והרשב"א מקיים הגירסא ופי' דה"ק ולעולם הנדרים כדבר שיש לו מתירין:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף