קרבן העדה/נדרים/ד/ט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה


קרבן העדה TriangleArrow-Left.png נדרים TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמ' מהו. שיהא מותר לומר כל הזן אינו מפסיד דמשמע שמקבל עליו התשלומין:

אפיק. הוציא ר"י כרוז בשוק של עכו"ם ואמר מי שיכבה לא יפסיד שכרו ש"מ דלא הוה כשלוחו א"כ אף במודר הנאה מותר:

אראב"י. אין משם ראיה דסכנה היתה אבל שלא במקום סכנה אסור:

ומשני ואי סכנה. היתה ר"א עצמו ה"ל לכבותו וכי לא תנינן כן:

יטפי. יכבה:

ה"ג אלא אפי' בגדולים שבישראל. וה"פ אלא ודאי שלא במקום סכנת נפשות היתה ואפ"ה שרי דלא שויא שליח בלשון זה:

הניחו לגבאי שיגבה את חובו. צידק על עצמו דין שמים ואמר שלוחי המקום יגבו את החוב כדתנן באבות והגבאין מחזירין בכל יום:

ולאפרכוס. שר הממונה על החיל:

לא היה צריך לעשות כן. להחזירם שלא יכבו דתנינן עכו"ם שבא לכבות אין אומרים לו כבה ואל תכבה:

חד כותי היה שכינו של ר' יונה נפלה דליקה בשכונת ר' יונה והלך הכותי ורצה לכבותה:

ה"ג א"ל בגדך מדלי. וה"פ הכותי אמר לר"י במזלך תהא אוצרי מונחת כלומר אם יגיע לו היזק מן האש יתחייב לשלם לו:

א"ל אין. שמקבל עליו כל האחריות:

ואשתיזיב כולא. וניצולו כולם:

פרס. גלימיה על הגדיש וברח האש ממנו:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף