צרור המור/שמות/טז

צרור המור ‏ שמות טז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

טו

ויאמרו איש אל אחיו מן הוא. לפי שלא ידעו מהו. היו מדברים איש אל אחיו ואומרים מן הוא. כלומר מתת אלהים היא כמו מנה אחת. כי אנחנו לא היינו ראויים לדבר גדול כזה. ואז אמר להם משה ופירש הוא הלחם. ואמר להם צוואת הש"י בענין הלקיטה. לקטו ממנו איש לפי אכלו עומר לגולגולת. אחר שהוא בדרך נס ומתת אלהים. ראוי שתהיה שוה לכולם עומר לגולגולת. ומיד ראו בו מעשה נסים. כי לפי שהיו רעבים היו מרבים בחשבם שלא ירד עוד. והמרבה והממעיט לא החסיר. וזה יורה על מדת ההסתפקות כי העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט. והכל הולך אחר הרצון. כי יש מסתפק במעט שבידו כמו העשיר שיש לו ק' ככר זהב. וזהו ומשביע לכל חי רצון. ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה כמאמר הש"י ויבואו ויגידו למשה זה הדבר החדש. שיתן להם טעם. לפי שהוא לא פירש להם מאמר הש"י והיה ביום הששי כי אולי שכחו. ולכן השיב להם הוא אשר דבר ה'. כלומר עכשיו אני זוכר מאמר השם שא"ל בראשונה והיה ביום הששי והיה משנה. ואני שכחתיו. וזהו הוא אשר דיבר ה'. ולכן את אשר תאפו אפו. ועדיין לא פירש להם דין שבת. אלא שאמר להם הניחו אותו למשמרת. והם לא היו אוכלים ממנו ולא היו עושים דבר. ולכן אמר להם אכלוהו היום כי שבת היום לה'. ואינו רוצה שתטריחו עצמכם אלא שתנוחו בו. וזהו שבת היום לה' היום לא תמצאוהו בשדה. אבל למחר תמצאוהו ולא תחשבו שנסתלק כבר. וזהו ששת ימים תלקטוהו לפי שהם ימי חול. אבל יום הז' הוא שבת קדש. ולפי שלא האמינו דברי משה. אלא שחשבו שכבר נסתלק לגמרי. יצאו מן העם ללקוט ולא מצאו:

כח

ויאמר ה' אל משה עד אנה מאנתם לשמור מצותי. אתה והם. אתה שכחת ענין השבת שאמרתי לך והיה ביום הששי והכינו. והם שיצאו ללקוט. ואולי אם אתה הזהרת להם. מן היום הראשון היו מותרים ועומדים. ראו כי ה' נתן לכם את השבת. לא אמר כי ה' נותן. אלא נתן לכם ממרה. או מהיום שדברתי והיה משנה. וזהו על כן הוא נותן לכם לחם יומים. או ראו כי ה' נותן לכם השבת. ותשמרוהו מכאן והלאה. אחר שאתם רואים בעיניכם ברכת ה' ביום הששי לכבוד השבת. וזהו וישבתו העם ביום השביעי לעד לעולם:

לא

ויקראו בית ישראל את שמו מן. אחר שאמר ויאמרו איש אל אחיו מן הוא למה חזר לומר ויקראו בית ישראל. ועוד מה ענין קריאת זה השם אצל השבת. לכן נראה כי בראשונה שלא אמר להם משה ענין השבת. לא אמרו אלא ויאמרו איש אל אחיו מן הוא. כי לפי שלא ידעו עיקר הדבר לא קראו לו שם בפרהסיא. אלא ויאמרו איש אל אחיו בהחבא דברו זה ביניהם. ואמרו מן הוא לפי שלא ידעו מהו אמרו שהיא מתת אלהים. אבל עכשיו שראו שלקטו ביום הששי לחם משנה להכין אותו לכבוד שבת. אז אמר ויקראו בית ישראל כולם בקריאת שם את שמו מן. כלומר הכנת מזון ליום השבת. והוא כזרע גד לבן. לרמוז שכמו שהיה לו שם טוב שהוא כמו הכנת מזון לשבת וזהו מן הוא. וכן נקרא שמו מן לפי שהוא היה מוכן מצד עצמו. ולא היה צריך תיקון אחר. ואע"פ שנאמר את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו. זה נאמר לכבוד שבת שצריך שינוי. כמאמרם ז"ל ואפילו כסא דהרסנא ועשאו לכבוד שבת. וכן היה טוב מצד עצמו בין מצד המראה בין מצד הטעם. וזהו והוא כזרע גד לבן. שהיא הטובה שבמראות. ומצד הטעם וטעמו כצפיחית בדבש. ולפי שזה היה מהניסים הגדולים שבתורתינו בניסים שנעשו בו. ולכן לרוב התמדתו כי הנס לא יתמיד. לזה אמר זה הדבר אשר צוה ה' מלא העומר ממנו למשמרת לדורותיכם. לאנשים הפושעים אשר לא יבטחו בשם ה'. שיראו איך ערך לכם שולחן במדבר ונתן לכם לחם אבירים בארץ לא זרועה. וסיפר הנס הגדול שהיה בו בהתמדתו מ' שנה. וזהו בני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה. ואמר עד בואם אל ארץ נושבת. לרמוז כי לפי שבאו אל ארץ נושבת פסח המן. שאם היו שוהים במדבר אלף שנים פעמיים לא היה פוסק. וחזר לומר עד בואם אל קצה ארץ כנען. להורות שלא נכנס לארץ כנען. אבל בקצה ארץ כנען אכלו ממנו. וזה רמז למה שאמר למעלה והוא כזרע גד. מה זרע גד לא עבר לארץ. אף המן כן. ואמר והעומר עשירית האיפה הוא. להורות על הנס הגדול. שלא תאמר שהיה העומר מדה גדולה ולכן היה מספיק להם. לזה אמר שלא היה אלא עשירית האיפה. אח"כ סיפר שבאו לרפידים ואין מים לשתות העם:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.