צדקת הצדיק/רנה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
[רנה] בדבר שהאדם חסר בו וצריך תיקון ע"י התנהגות בהיפך. הוא אפי' בענין שהי' אצל אדם אחר מצוה כד"ש (סנהדרין כה:) במלוה ברבית דאפי' לעכו"ם לא הגם שיש מצוה דלנכרי תשיך כל שאין עבירה במניעותו צריך למנוע. וכן דוד המע"ה חייך אני מתאיבך דבר המותר כו' כמשאז"ל (ירושלמי סנהדרין פ' ב ה' ג) בפילגשים הגם דיש מצוה להרנין לב אלמנה רק שאין שעבוד ולאו דעונתה לא יגרע בפילגש. ותשובת ישראל על מעשה העגל דהוא בקשת עבודה והשתדלות שלא להיות בלא משרע"ה והרגשת רב. התשובה הי' בנטיית אהל משה חוץ למחנה ויראה מגשת אליו שהיו מונעים מראייתו הגם דהוא מצוה באמת. וזה ענין הקדמת רפואה למכה דמרדכי בבגתן ותרש (במגילה יג:) ובודאי הוא רפואה פנימית למכה פנימית. ובאמת תמוה למה גילה מרדכי והלא טוב יותר שיהרג אחשורוש ותנצל אסתר מביאת איסור. הגם דקרקע עולם היא וליכא איסור מ"מ ודאי מצוה להצילה ועכו"ם לא מעלין ולא מורידין ואין להעלותו ולהצילו כלל. רק ששמעתי דקליפת פרס הוא צרות עין ודלכן תקנו משלוח מנות בפורים שהוא ההיפוך דצרות עין. וכן נראה ממ"ש בסנהדרין (כד.) עילם זכתה ללמוד ולא ללמד. פי' כמו ששמעתי על ללמוד וללמד דאיך מבקש שיהי' רב רק ר"ל שיהי' לו טובת עין שאחר ידע ג"כ מה שהוא יודע ויהי' כמותו. ועילם לא זכה ללמד שלא זכו לטובת עין כזה מצד תוקף הצרות עין ששולט באויר אותה אומה שנכנס גם לבנ"י שתחת ממשלתם כנ"ל אות ר"ה. וא' בחולין (ד:) אין הסתה בלא אכילה ושתי' וזה טעם משתה אחשורוש שהוא הסתה להיות נכנעים תחתיו. והכניעות הוא קבלת אדנותו וממשלתו עי"ז מקבל כחו עליו [וכד"ש בע"ז (ח.) ישראל בחו"ל עובדי ע"ז בטהרה ע"י הסעודה] ותוקף כח האומה ביותר הוא במלך והמקורבים קולטים כחו. ואז"ל (מגילה יב סע"א) כרצון איש ואיש מרדכי והמן שהיו שרי משקים בסעודה ודאי קלטו מהסתה זו ביותר. ולכן פתיחת המגילה בהסעודה שמזה צמיחת הגזירה כמשאז"ל (שם) שנהנו כו' הגם דמסיק דהשתחוו לצלם מ"מ הרי לא נענשו אז תיכף ע"כ דבאמת הם עשו לפנים וה' יראה ללבב אין חטא רק מצידם דאדם יראה לעינים רק כאשר מתנהגים בטובת עין גם הש"י יש לו טובת עין כנגדם להשפיעם כמדתו דיראה ללבב. אבל מצד נהנו כו' דהיינו הסתת כח צרות עין גם הש"י אמר שלי שלי ושלך שלך לראות לעינים. וע"ז העונש בהמן ג"כ ע"י צרות עינו במרדכי שרוצה להשתחוות לו. וכן מרדכי דאיקני בהמן ג"כ מצד צרות עין שזה שהי' עבדו יעלה כ"כ. הגם דהי' גנוז בזה צד טוב ג"כ כמשאז"ל (מ"ר אסתר הובא בתוס' סנהדרין סא:) דצלם חקוק על לבו ותיקן עי"ז שורש חטא דהשתחוו לצלם מ"מ יש בו צרות עין. רק באמת מרדכי כבר הרגיש בדבר ורצה לתקן. וזהו הקדמת רפואה למכה שחשב שיש לו צרת עין נגד אחשורוש שלקח אשתו ולא מפני האיסור הוא רוצה במיתתו רק מפני צרות עין. והגם דהי' מצוה במיתתו. הוא לתקן הצרות עין אדרבא נשתדל בהצלתו לומר שאין לו צרות עין נגדו הגם שהוא גוי ורשע. וממילא הצרות עין שהי' לו אח"כ על המן הוא מצד רשעו וכהוגן וזהו הקדמת רפואה למכה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |