פתח עינים/ברכות/כח/א

פתח עינים ברכות כח א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כל תלמיד שאין תוכו כברו וכו' לכאורה יקשה ממ"ש באבות דרבי נתן דב"ה סברי לכל אדם ישנה שהרבה פושעים היו בישראל ונתקרבו וכו' ע"ש סוף פ"ב ואיך ר"ג סבר נגד בית הלל. וכבר בעניותי יישבתי הדברים בקונט' זרוע ימין ריש אבות ע"ש באורך בס"ד ועמ"ש אני בעניי בס' הקטן ברכי יוסף א"ח סי' קנ"ו בס"ד:

אחזו ליה בחלמיה חצבי חיורי דמליין קיטמא ולא היא ליתובי דעתיה הוא דאחזו ליה. יש להעיר אטו משמיא משקרי ח"ו להראות לו דבר שאינו משום יתובי דעתא. ואפשר דמשמיא אחזו ליה סתמא חצבי חיורי דמליין קיטמא והכונה לרמוז לו הפך דעתו שהיה אומר דכל תלמיד מן הסתם אל יכנס דזה אינו אלא האמת דאם ידוע לנו דאין תוכו כברו אז לא יכנס אבל מן הסתם יכנס וכדאמרינן בסמוך לפי גירסת עין יעקב. וראב"ע הני מילי היכא דקים לן שאינו הגון לכן מן השמים הראו לו חצבי חיורי דמליין קיטמא לגלות לו דדוקא היכא דידעינן דמליין קיטמא וקים לן שאינם הגונים אז דוקא הוא דלא אנוחי מנחינן להו לעייולי אבל מסתמא לא וכראב"ע. אך סתמו הדבר ליתובי דעתיה ואיהו הוא דקטעי להבין דהני ספסלי דאתוספו חצבי מליין קיטמא הם. ובכי הא דאיהו מטעי נפשיה לית ביה משום גניבת דעת כדמוכח פ' גיד הנשה בעובדא דרב ספרא ע"ש ובתוספות והרא"ש. ומאי דאמרו בש"ס ולא היא כלו' לא היא כמו שהבין ר"ג דאדרבא הוא כראב"ע אלא ליתובי דעתיה אחזיאו ליה כלומר סתמא ודוק:

מכתלי ביתך ניכר שפחמי אתה עיין מ"ש הרשב"ץ בתשובותיו בח"א סי' קמ"ג:

כי חלפי רבנן איקום מקמיהו ואקבל אגרא. יש לדקדק אדם גדול כר' זירא איך יקיים המצוה על מנת לקבל פרס ותו דרש"י פירש כי חלפי רבנן תלמידים וק' דלא היה חייב ר' זירא שהיה אדם גדול למיקם קמייהו דאף אם הם שקולים הדור דוקא מהדרי אהדדי ותו לא. ויראה דחדא מתרץ חבירתה בהקדים מה שתירץ הרב מהר"ש פרימו למה שהקשו התוס' פ"ק דר"ה בההיא דאומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני וכו' הרי זה צדיק גמור מדתנן אל תהיו כעבדים וכו' וניחא ליה להרב הנזכר דדוקא המצות שחייב לעשות באלו אמרו אל תהיו כעבדים וכו' אבל אם עושה דבר שאינו חייב בו כגון שכבר יצא י"ח צדקה כמתנת ידו כברכת ה' אלהיו אשר חננו ומוסיף סלע לצדקה בזה התוספות שרי לעשות בשביל שיחיה בנו והרי זה אל סל"ע נכון לקרות צדיק עכ"ד ובהא ניחא דהיינו דקאמר ר' זירא איקום מקמי רבנן התלמידים שאיני חייב לקום מפניהם ואני עושה תוספת זה לקבל אגרא דכל המוסיף לעשות מה שאינו חייב שרי למעבד על מנת לקבל פרס:

כדמתרגם רב יוסף תברא וכו' רב יוסף היה רגיל בתרגום כדאמרינן בריש מגילה ובפסחים דף ס"ח ובקמא דף ג' ושאר דוכתי טובא. ומ"ש הרב תפארת שמואל בהגהות הרא"ש ריש מכילתין באמת דלא מצינו לרב יוסף בכל התלמוד יותר מפעם זה והוא בנביאים עכ"ל כונתו דלא אמר רב יוסף אלמלא תרגום דהאי קרא לא ידענא מאי קאמר כי אם בריש מגילה. (ועמ"ש הרב מעדני מלך על דברי הרא"ש דהתם) ומיהו אשתמיטיתיה להגאון ז"ל דאשכחן דרב יוסף אמר אלמלא תרגומיה דהאי קרא לא ידענא מאי קאמר פ' חלק (סנהדרין דף צ"ד ע"ב) גבי יען כי מאס העם הזה את מי השלוח ע"ש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף