פתחי תשובה/חושן משפט/כד
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) לתובע תחלה. עבה"ט וע' בתשובת שבות יעקב ח"א סי' קמ"ד עוד פירוש בזה ע' שם. וכתב בס' בר"י אות ב' וז"ל מרן נקט לשון התלמוד ללמדנו שלא לבד מ"ש הפוסק אלא אף אם יעלה על לב אדם לומר יש לנתבע איזה צד זכות שנזקק לו תחלה אעפ"כ אין נזקקין אלא לתובע ולכן סתם דבריו דבשום צד אין נזקקין לנתבע תחלה (זולת אם זוילי נכסיה) וזהו דקדוק לשון התלמוד דקאמר בלשון שלילה אין נזקקין אלא לתובע כו'. הרב מהר"ר לוי בתשובה הובאה בס' פני משה חלק א' סי' מ"ו עכ"ל:
(ב) שאינו רוצה שישבע לו עכשיו. עי' בתשובת אא"ז פמ"א ח"א סי' צ"א אודות שמעון שנתחייב שבועה ללוי והי' חייב מקודם גם לראובן שבועה ושמעון רוצה לכלול הכל בשבועה אחת וראובן אינו רוצה להשביעו עכשיו והשיב דהדין עם ראובן ואין שמעון יכול להכריחו שיקבל שבועתו וראיה מהא דתנן (ט"ס הוא וצ"ל דאיתא) אין נזקקין אלא לתובע תחלה ופי' הנ"י כו' אף שי"ל דלמא התם לא מפסיד הנתבע מידי אבל הכא יפסיד הנתבע שיצטרך לישבע שני פעמים מ"מ נראה דוקא היכא דזילי נכסיה דנתבע אז נזקקין לדבריו אבל לענין שבועה שלא ישבע שבועת אמת שני פעמים לא משגחינן בנתבע להפסיד טענתו של תובע שטענה טובה היא שהיום או מחר תשוב אל לבך ותזכור ותודה ובדין יכול הוא לעכב שלא לישבע בשבועה אחת ע"ש ועי' בס' בר"י אות ה' שהביאו והעיר בזה במה שנראה מדברי הרב פמ"א הנזכר דאם ראובן רוצה להשביעו עתה תיכף אחר שישבע שמעון ללוי דינא הוא דשמעון מצי פטר נפשיה בשבועה אחת עולה בשביל לוי וראובן דלא אתי עלה אלא מטעם שמא לימים עוד יודה וזה הפך מה שנראה מתשו' הרדב"ז סי' תרי"ט (יובא לקמן בסי' פ"ז סכ"ד ס"ק כ"ה) דפשיטא ליה דלשני בני אדם אין לנו לומר שבועה אחת עולה בשביל שנים ומסיים ועתה אמת אגיד שדברי הרדב"ז מפוקפקים אצלי כעת ע"ש עוד:
(ג) שישבע לו עכשיו. עבה"ט שכתב ואם התובע הוא מהנשבעים ונוטלים דאין הנתבע יכול לכופו כו' וכתב עוד ביש"ש שם אבל אם הנתבע היפך עליו השבועה לישבע וליטול אף דא"י לחזור מ"מ יכול לומר השבע לי בזמן ב"ד או אני חוזר בי ואשבע ואפטור כי ע"ת כן הפכתי ולא אהיה אגוד בך לעולם ע' שם והביאו בס' בר"י אות ז' ובאו"ת ובנה"מ ע"ש ומסיים האורים וז"ל ונראין דבריו כי בלא"ה דעת הרבה שיכול לחזור קודם שנשבע חבירו עכ"ל ועיין לעיל סי' כ"ב ס"ג ס"ק יו"ד:
(ד) לטעון עכשיו. עבה"ט עד וכאן מיירי שהתובע אומר דלא איכפת ליה אם ישבע כו' וע' בסמ"ע שתירץ דהכא איירי דבטענה שהוא טוען עתה אינו נפטר בשבועה ועוד תי' דאף אם איירי כשהנתבע נפטר בשבועה י"ל דהנתבע אינו אומר שאינו חייב לו כלום כו' עש"ב ובתשובת פני משה ח"א סי' מ"ז (הביאו הבר"י) תי' דהכא מיירי דהתובע אינו אומר שישבע בתביעתו זו והוא מרוצה שלא ישבע עתה על תביעתו זו והאריך בזה ולבסוף כתב שהמחוור בכל התירוצים הוא דהכא בתשובת הרשב"ץ אין התובע נפטר בתביעה זו בשבועה (כתירוץ א' דהסמ"ע הנ"ל) ושלזה הסכימו הב"ח והכנה"ג עש"ב. ועי' בס' בר"י אות ג' שכתב דכל מה שכתבו הרבנים הנזכרים הוא מפני סיבה שלא ראו תשובת הרשב"ץ בשרשה כי בזמן ההוא לא יצא לאור אבל הרואה בתשב"ץ עצמו בח"ב סי' ב' כי שם כתוב בשאלה דאמר התובע השבע לי בטענה זו וענינים אחרים יש לי עליך ועדיות אשביעך עליהם ואמר הנתבע שלא ישבע עד יביא עדיו ויתבע כל תביעותיו כו' והשיב הרשב"ץ דאין הדין נותן לעכב השבועה עד שיטעון טענותיו האחרות או שימחול זכיותיו זה לא נמצא בשום מקום לחייב התובע לתבוע כל התביעות והרשות בידו לתבוע היום תביעה אחת ולאחר זמן תביעה אחרת שמא מה שאינו תובע היום כל תביעותיו הוא מפני שיש לו עדים במקום אחר או שמא יודה לו לאחר זמן או שמא אינו זוכר וזה דבר פשוט דהא קיי"ל אין נזקקין אלא לתובע כו' : ע"ש עוד וכפי דבריו הללו נדחו כל התירוצים כו'. ברם הני שינויי דמשני רבנן הן ליתובי פסקי מוהר"ם אהדדי זה שפסק כאן עם מה שפסק בסי' פ"ז וכיון דגם מור"ם עצמו לא ראה תשובת הרשב"ץ אכתי יש לקיים הני שינויי בעד מור"ם דאיהו סבר דבהכי מיירי הרשב"ץ ולכן פסק הכא כוותיה ובסי' פ"ז לתשובת מיימוני ואולם ניחזי אנן לקושטא דמלתא אם הרשב"ץ פליג על תשובת מיימוני או לא כו' והאריך בזה. ומסיק וכתב והנראה ליישב דס"ל להרשב"ץ דהירושלמי ותשובת מיימוני מיירי כשניכר לדיין מבין ריסי עיני התובע שכוונתו להשביע הרבה שבועות והכי דייקי דברי תשובת מהר"ם שהוא המ"כ שהביא ב"י סי' פ"ז שכ' אדם שרוצה לטעון שישבע לו הרבה שבועות כו' אבל אם אין זה כוונת התובע אז לא מחייבינן ליה לתבוע כל תביעותיו כי שמא יש לו עדים או יודה לו הנתבע או אינו זוכר וכמו שנתן טעם הרשב"ץ בהדיא ולפי"ז צ"ל דמ"ש בשאלה בנדון הרשב"ץ שאמר התובע השבע לי בטענה זו וענינים אחרים יש לי עליך ועדיות אשביעך עליהם אין כוונתו שכל חפצו להרבות עליו שבועות אלא כוונתו דענינים אחרים יש לי ועדיות ואם סוף דבר לא יועיל בעדיות אשביעך עליהם כו' והכי חזינא לגאון הרדב"ז ח"א סי' ר"י שכתב על נדון דידיה לפיכך אם רואה הדיין שהוא רמאי ואינו תובע טענותיו אלא אחת אחת כדי להביאו לידי שבועות הרבה אומר לו אמור כל טענותיך כדי שישבע עליהם שבועה אחת וכופהו על ככה בדברים ואומר לו תדע שאם עתה לא תטעון לא אשמע טענותיך והכי איתא בירושלמי הרי משמע מדבריו דאין לכופו בדברים אלא אם הכיר הדיין שהוא רמאי ורוצה להביאו לידי שבועות הרבה ובהכי איירי הירושלמי אבל בלאו הכי לא כו' עכ"ד הבר"י ע"ש ועמ"ש לקמן סי' פ"ז סכ"ד ס"ק כ"ז:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |