פני משה/ביצה/א/יב

פני משה ביצה א יב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' משלחין כלים בין תפורין. דחזו למלבוש ובין שאינן תפורין דחזו לאכסויי:

אע"פ שהן כלאים והן לצורך המועד. כך היא בנוסחת המשנה בבבלי. וכגון שהן קשין ואינם מחממין שמותר לשכב עליהן:

אבל לא סנדל המסומר. הוא סנדל של עץ מחופה במסמרים וגזרו חכמים עליו שלא לנועלו בשבת וי"ט משום מעשה שהיה כדאיתא בשבת פרק במה אשה:

ולא מנעל שאינו תפור. ואפי' הוא מחובר ביתידות של עץ וכיוצא בהן:

אף לא מנעל לבן. באתריה דר' יהודה לא היו נועלים מנעל לבן עד שמשחירים אותו:

מפני שצריך אומן. להשחירו:

זה הכלל וכו'. האי בי"ט אדבתריה קאי וה"ק זה הכלל כל שנאותין בו בחול כמות שהוא ואינו צריך למלאכה אחרת ואע"פ שאין ניאותין בו בי"ט כגון תפילין שבחול לובשין אותן כמות שהן ובי"ט אין לובשין אותן אעפ"כ משלחין אותן בי"ט:

גמ' כיני מתני' מפני שצריך ביצת אומן. כלומר האי שצריך אומן לאו דוקא היא שאף ההדיוט יכול להשחירו אלא ה"ק שצריך ביצת אומן והוא השיחור שהאומן משחיר בו:

מתני'. דקתני ולא מנעל שאינו תפור ומשמע אפי' נגמר הוא אלא שמונח על הדפוס. דר"א דכלים היא דתנינן תמן בפכ"ז דכלים מנעל שעל האימוס הוא דפוס של עץ או של עור ובתוכו שער ותופרין עליו את המנעל ר"א מטהר דלאו כלי הוא ומשמע אפי' המנעל שעליו תפור דכל זמן שהוא על האמוס לאו כלי מיקרי וקאמר הש"ס דלא היא אלא מתני' ד"ה היא דאף חכמים דמטמאין התם מודו הכא דלענין טומאה הוא דפליגי שהרי יכול הוא לפרקו מעל האמום ושנייא היא הכא שאינו יכול לפרקו שהוא כמכשיר כלי בי"ט וכדתני בברייתא דלקמיה:

אם אומר את כן. להתיר מה שהוא לצורך י"ט אף הוא חולב הרבה ומעמיד מי"ט לחול הלכך אסור:

תנה ר' חלפתא בן שאול תכשיטין אסור לשלחן וכו'. כל זה עד סוף הפרק כתוב היא לעיל בשבת פ' במה אשה בהלכה א' ופרשתי שם:

הדרן עלך ביצה שנולדה

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף