פני משה/ביצה/א/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
פני משה
עמודי ירושלים


פני משה TriangleArrow-Left.png ביצה TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' ב"ש אומרים אין מסלקין את התריסין בי"ט. תריסין הן דלתות של חניות העשויות כמין תיבות כמו שיש לחניות של מוכרי בשמים ועומדות בשוק ואינן מחוברות לקרקע ובאותן דלתות סוגרין בהן אותן פתחי התיבות ולפעמים מסלקין אותן תריסין מפתח התיבה ונותנין עליהן הסממנין שבחנות:

וב"ה מתירין אף להחזיר. משום דבעי לאפוקי תבלין לצורך י"ט ואי לא שריית ליה לאהדורי לא יפתח אותן ואתי לאמנועי משמחת י"ט ובבבלי קאמר דבתריסין שאין להם ציר כלל כ"ע לא פליגי דשרי וכשיש להן ציר מן הצד כ"ע לא פליגי דאסור גזירה שמא יתקע וחייב משום מכה בפטיש כי פליגי בתריסין שיש להן ציר באמצע שהוא כעין בליטה ותוחבין אותה בחור שבאמצע דופן פתח החנות דב"ש סברי גזרינן ציר באמצע אטו ציר מן הצד דדמי לבנין וב"ה סברי לא גזרינן:

ב"ש אומרים אין נוטלין את העלי לקצב עליו בשר. עלי הוא יד של עץ גדול הרבה ועגול הוא שכותשין בו את הריפות וכיוצא בהן ואין נוטלין אותו בי"ט לחתוך עליו בשר הואיל ומלאכתו לאיסור:

וב"ה מתירין. שאף על פי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו לצורך גופו:

לפני הדריסה. שידרסו עליו בני אדם שלא יהא נפסד:

ולא יגביהנו. לטלטלו לאחר הפשטתו:

וב"ה מתירין. דאי לא שריית ליה לא שחיט כדי שלא להפסיד את העור וממנע משמחת יו"ט:

ב"ש אומרים וכו' וב"ה מתירין. ומפרש לקצב עליו בשר לצורך י"ט הוא דב"ה מתירין הא שלא לקצב עליו בשר אסור לטלטלו בי"ט והדא היא דאמר ר' חנינא וכו'. לעיל בשבת פרק כל הכלים בהלכה ב':

מודים חכמים לר' נחמיה. דאמר שם כל הכלים אין ניטלין אלא לצורך ובכלים דקחשיב לקמיה מודים לו חכמים:

בזיירה ומזורה ובוכנה. כדמפרש ואזיל בזיירה הוא כלי דהוא עצר ביה שעשוי הוא לעצור ולדחוק את המשקה שיצא ובמזורה דהוא חביט ביה את המוץ והפסולת ובבוכנא דהוא כתיש ביה ולפי שהכלים הללו מקפיד עליהן ואין נוטלין אלא לצורך מה שמותר לעשות היום:

ב"ש אומרים וכו' שוין שלא יגרדנו. אע"פ שב"ה מתירין שיגביהנו מודים שצריך ליזהר שלא יגרד את השער מן העור על ידי שמגביה אותן:

מה אנן קיימין. פלוגתייהו בעור אם במחובר לו הבשר שעליו א"כ כגופו הוא ופשיטא דמותר:

אם בפרוש וכו'. כלומר אי מיירי בפרוש הבשר ממנו אלא שמונח עליו וקמ"ל דאף ב"ש מתירין להגביהו מפני הבשר שמונח עליו א"כ הדא היא דאמר ר' יעקב וכו' דיסקיא שק שיש בתוכה מעות נותן עליה ככר ומטלטלה אגב הככר וה"נ מטלטל העור אגב הבשר שעליו:

כהדא. עובדא:

אנטיכי. הוא כלי המוזכר לעיל בפ' כירה והוא כבד ונפל על ר' ירמיה בשבת:

וחשבון עליה ורימונה. ובאו אנשים וחשבו מה לעשות ולבסוף הרימוהו אותו ממנו ואע"פ שאין לטלטלו אגב כובדו. ולא שהלכה כר' הושעיה ותאמר שעשו כדקאמר ר' הושעיה בדיסקיא אלא בשביל שלא יסתכן ר' ירמיה הרימו אותו ממנו:

שוין שלא ימלחנו. להעור מפני שהוא כמעבד:

בשר לצלי. כלומר אבל מעט מלח כמליחת בשר לצלי מותר ליתן ולמלוח עליו דכה"ג לא מיחזי כעיבוד:

מולח הוא אדם. בי"ט:

דבר מרובה. חתיכה גדולה ואע"פ וכו':

ר' אחא. אמר הכי הורה רב שע"י הערמה מותר שהוא מולח כאן מעט וכאן מעט כלומר לזה אני רוצה עדשהוא מולח את כולו:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף