פני יצחק (אבואלעפיא)/א/הלכות ברכות/ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

פני יצחק (אבואלעפיא) א ג

אות ג

מח

(מח) גרעיני פירות המתוקים אם אוכלם לבדם בלא הפרי מאחר דאיכא מחלוקת הפוסקים בברכתם נכון לברך עליהם שהכל לאפוקי נפשין מפלוגתא כ"כ הברכ"י בסי' ר"ב יע"ש וכ"ש גרעיני פירות המרים ומתקן ע"י האור דמברך עליהם שהכל לכולי עלמא ואם אוכל הגרעין עם הפרי ובירך על הפרי אין צריך לברך עוד על הגרעין שלו כלל דברכת הפרי פוטרת הגרעין כמ"ש הרב חס"ל דק"ך ע"ב אות ד' עי"ש וגם על גרעיני הדלעת והאבטיחים דמברך שהכל כמ"ש נוה שלום סי' רס"ע אות א' יע"ש.

מט

(מט) גי'קולאטי מבושלת במים כמו (קאהוה) נהגו לברך עליה שהכל עי' בדברי יוסף סי' י"ד תשובת יעבץ ח"ב סקמ"ב עיקרי הד"ט סי' יו"ר אות מ"ה מחב"ר סי' ר"ד או"ג יע"ש וה"ה אם אוכל גרעיני הג'יקולאטי קלוים כמ"ש פחד יצחק הביאו עיקרי הד"ט סי' י"ד אות, מ"א דיברך שהכל דלא כהרב יד מלאכי ודברי יוסף סי' י"ד דס"ל דמברך בפה"ע יע"ש ועמ"ש ע"ז החקרי לב דקכ"א סוף אות י"ט בהגהה י"ז יע"ש.

נ

(נ) ג'וריקיס הנילושים במים של אפונים חיין ששורים האפונים במים יום או יומים עד שיתנפחו ונותנים טעם במים ההם ובאותם לשין הג'וריקים הנז' מקמח או סולת נקיה ודאי דאין לג'וריקים הנז' דין פת כסנין כלל לכולי עלמא וצריכים נט"י והמוציא וברהמ"ז אפילו שלא קבע סעודתו עליהם כן נראה פשוט לכל הפירושים שפי' הראשונים בפי' פת הבאה בכסנין כמו שיראה המעיין וכ"כ בפשיטות הרב ק"ס ד' מ"ז ע"ה משם הח"י על (השמיטיס) דמברך המוציא וברהמ"ז דוקא יע"ש והם הנקראים בערבי אצלנו (קוצמאט) כידוע.

נא

(נא) גר לענין ברכת שעשה נסים יכול לברך ולומר לאבותינו וכו' ואם ירצה יברך שעשה נסים לישראל כמ"ש הרמב"ם באגרותיו סי' ט' הביאו השכנה"ג סי' תרע"ו ועיין במט"י ח"ב סי' ח' ש"ץ ד' נ"ד הרדב"ז בלשונות סי' ר"ך מהרש"י סי' כ"ד שע"א סי"ד פני"מ ח"א סי' ס"ו ברכ"י סי' מ"ו וקצ"ט כת"ב ד' מ"ב דברי שלמה ד' קכ"ו ומשם באר"ה לדין הגר בברכת שלא עשאני גוי דעדיף טפי שלא יברך אותה כלל יעשו"ב.

נב

(נב) גבינה רכה או קשה מברך לפניה שהכל ולאחריה בורא נפשות רבות וכתב הלק"ט דאם בירך עליה בפה"א לא יצא באה"ט סי' ר"ד ס"ה דמ"ג ע"א.

נג

(נג) גרעיני קאהוה כשאוכלים אותו בעיניה קלוים באש דעת הרב יעב"ץ ח"ב סי' קמ"ב הביאו המחב"ר סי' רד אות ג' דיברך בפה"א וכן דעת עליון הרב מהרמ"ג בסה"ק דברי מרדכי בתשי' סי' ה' יעש"ב אכן הרב אדמת קודש בא"ח קי' י"ב דיברך בפה"ע אף אם אוכלו עם סוקאר יע"ש וכיון שיש מחלוקת הפוסקים בזה הנכון לברך עליה בפה"א כיון דקי"ל אם ברך על פירות האילן בפה"א יצא וגם אם ברך שהכל בדיעבד יצא ג"כ מהטעם הנז' וכן הסכים הכ"מ שם לברך אדמה יע"ש מהטעם הנז' וה"ה לשהכל והגם שהרב חיד"א גופיה בס' טוב עין סי' ט' אות ו' העיד בגודלו שעיניו ראו דרך גדילתו באילן והוא פרי עץ אילן וכו' יע"ש עכ"ז כשאוכלו בעיניה קלוי באש אין לברך עליו העץ אלא אדמה כיון דלא נטעי להו אדעתא דהכי לאוכלי בעיניה אלא מבושל במים כידוע ובזה אין מקום כלל למ"ש החס"ל ד' קכ"א ע"ב בהגהה אות ט"ז יע"ש ואף אם כותש הקהוה הנז' הדק הטב עד אשר דק אחר קליתו ומערבם עם צוקאר הרבה עכ"ז הקהוה עיקר ומברך לכתחילה בפה"א כנז' כמבואר בדבריהם ע"ע וכן הסכים הרב נוה שלום סי' רס"ט אות ה' לברך על הקאהוה קלויה בפה"א ע"ש.

נד

(נד) גדגדניות הנקראים בערבי קראציא או גדז ובלעז ווישנס או שיריזס מברך עליהם בתחילה בפה"ע ולבסוף בורא נפשות רבות כ"כ הק"ס דמ"ג ע"ב עי"ש וכן פרי אילן הנקרא אצלנו בערבי (ג'אנירג) והוא מין ממיני גדגדניות הנז' או ממיני אגסים ובתחילת בישולו על אמו הוא חמוץ הרבה ואח"כ מתבשל יותר על אמו ונעשה מתוק שאינו חמוץ ונאכל כמות שהוא חי דינו כדין הבוסר שכתבנו לעיל דמברך עליו בפה"ע יע"ש וכשאוכלים אותו כשנתמתק חומצו בעודו על אמו מברך עליו בפה"ע ולבסוף בורא נפשות רבות ואם הוא מטוגן בדבש או צוקאר בעודו חמוץ מברך עליו אדמה כדין.

---

---

שולי הגליון

---

---

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף