פירוש מהרז"ו על בראשית רבה/יא/ז

פירוש מהרז"ו על בראשית רבה יא ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ר"י בר חלפתא. פסיקתא רבתי פר' כ"ג סימן ט':

שאין כתוב בו שמירת שבת. אין הכוונה שלא שמר אברהם את השבת שהרי בהדיא אמר לקמן פר' ס"ד סימן ד' על פסוק וישמור משמרתי מצותי חקותי ותורתי. שאברהם שמר עירובי חצירות אבל הכוונה שאין מפורש אצלו דרך פרט על שמירת שבת. כ"א דרך כלל על כל התורה. אבל ביעקב מפורש על השבת בפרט:

ירש את העולם במדה. בפסיקתא שם הגי' ירש את הארץ במדה וכן אצל יעקב ירש את הארץ שלא במדה:

ויתן את פני העיר. שתחלה אמר ויבא יעקב שלם עיר שכם. משמע שבא ונכנס לתוכה ממש. ואח"כ אמר ויחן את פני העיר. ולא בעיר. והם ב' כ"מ. מדה ט"ו. גם הוא מיותר מאחר שבא נח. ע"כ במ"ש ויחן את פני העיר אין פירושו שחנה חוץ לעיר שהרי היה בעיר. אלא מ"ש ויחן פירושו מלשון מנוחה. את פני העיר שעשה שם לפני העיר מעשה מנוחה ושביתה שקנה שם שביתה לצורך תחומין. שהרי מקנהו היו רועים בשדות. ומפני רובם הוצרכו לרעות מרחוק. וכמ"ש ובניו היו את מקנהו בשדה אך דירתם היה בעיר היו צריכין לעשות עירובי תחומין. וההכרעה עפ"י מדה כ"ו. ומדה כ"ח. ומ"ש נכנס עם דמדומי חמה פירוש שנכנס עם החמה לעיר כדין ואח"כ קבעו תחומין. שהיה פנאי עדיין. וזהו שלם עם החמה:

כעפר הארץ. וס"ד ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה. וענין ופרצת. היינו שיפרוץ גבולות ימה וכו'. ואגב שמדבר בענין שבת הביא ענין זה לכאן (וצ"ע איך הלך בערב שבת יותר מג' פרסאות וי"ל שהיה מהלך עם צאנו לאטו ולא הלך יותר מג' פרסאות. ועוד י"ל שמאחר שהלך עם כל ביתו עשה כל צרכי שבת בדרך):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף