פירוש מהרז"ו על בראשית רבה/ב/ד

פירוש מהרז"ו על בראשית רבה ב ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ר"ש בן לקיש. עי' כל הענין בספרי פרשת האזינו. וכמ"ש לעיל על שלא נזכר כאן בריאה וגם לא אמר אלא והארץ פי' על הנהגת הארץ:

ראיתי את הארץ. ירמיה ניבא על מלכות בבל שיהפוך העולם לתוהו ובוהו. ודורש גז"ש. ולגז"ש זה די בתיבת תוהו לבד. וע"כ דורש תיבת ובוהו על מדי שאחר בבל היה מדי. ובתיבת ויבהילו יש בו אותיות ובוהו וזה כתוב אצל אחשורוש מלך מדי שציוה להביא את המן. והגז"ש הוא על פי מדת ממעל שלשון ובוהו נופל על תיבת ויבהילו כנ"ל ואולי דורשים ויבהילו נומריקון ויבא בוהו לו:

וחשך זו וכו'. לקמן פר' ט"ז סי' ד' ופרשת מ"ד סי' ט"ז ויק"ר פר' י"ג סימן ה':

על קרן השור. כמו שעשו בעגל. ועיין במס' מגילת תענית באריכות:

שאין להחקר. לזמנה ולהצלחתה אז יותר מכולם:

זה רוחו של מלך המשיח. וכמ"ש לקמן פר' ח' בסימן א'. והביא ראיה מפסוק ונחה עליו רוח ה'. וכתיב ברישא דקרא ויצא חוטר מגזע ישי וגו' ונחה עליו רוח היינו מלך המשיח. וע"כ אמר ורוח אלהים כי לפי הפשט היה די שיאמר והרוח מרחפת:

ברית כרותה. דורש כפי הפשט שאמר והארץ היתה תוהו ובוהו בלשון עבר. ואח"כ אמר ורוח אלהים מרחפת בלשון הוה. שתמיד מרחף על פני המים. ועל זה אמר שתמיד הוא כן שרוח אלהים מרחפת. ושעל כן הזכיר אלהים שפירושו רוח מאלהים לרמוז על הברית שכרת אלהים למים שהרוח ירחף תמיד עליהם כדי שלא יתקלקלו הנהרות והימים ע"י השרב וע"י הרוח יתקררו ולא יתקלקלו:

וכבר היה רשב"ז. חגיגה דף ט"ו:

יושב ותוהה. פי' מעמיק בחקירתו והשגתו ומשתומם. ואינו מרגיש בדברי העולם:

מאין הרגלים. פעמי מחשבותיך מאין באים. ולשון רגלים שייכים במחשבות. כמ"ש חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך. פי' רגלי. מחשבותי:

מעיין הייתי. מעמיק במחשבותי עד ששכחתי עניני עולם. ולא הרגשתי בשאלתך שלומי. ולא הודיעו באיזה ענין חקר:

מנשבת אין כתיב כאן. כלשון הכתוב ישב רוחו יזלו מים. אלא אמר לשון מרחפת. לשון שכתוב אצל עופות. כמ"ש כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף. וע"פ מדת ממעל דורש מדה ט' כעוף שמרחף וכו'. וכן הוא בילקוט כאן בהדיא:

הלך לו בן זומא. כינוי על המיתה שהלך לו מן העולם וכלשון המדרש לקמן פר' יט סי' ח'. מתהלך מת הלך לו ע"ש. מאחר שטועה בחקירתו זה ראיה שאין עזר ה' אתו. וסופו שימות בחקירתו. וענין הטעות כמ"ש בגמרא. כי פסוק ורוח אלהים ביום א' כתיב. והבדלת המים ביום ב':

ולא שהו ימים מועטים. שלא שהה ועבר זמן מועט ובן זומא היה עדיין בעולם. אלא מת ונא היה בעולם. וכשיטת הירושלמי חגיגה פרק ב'. בן זומא הציץ ומת. אך בגמרא דילן חגיגה ט"ו. עדיין בן זומא מבחוץ. והולך לשיטתו. דסובר בן זומא הציץ ונפגע. בן עזאי הציץ ומת ופי' שנפגע בחקירתו. ולא הגיע לאמיתה. וזהו שהיה מבחוץ לחקירה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף