פירוש הרמב"ם/ראש השנה/כה/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רשב"א
ריטב"א
חידושי הר"ן
טורי אבן
ערוך לנר
רש"ש

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


פירוש הרמב"ם TriangleArrow-Left.png ראש השנה TriangleArrow-Left.png כה TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ראהו בית דין וכל ישראל וכו' עקר הדבר שהראיה היתה בלילי שלשים ואם נראה במקום קרוב ליל שלשים בין השמשות קודם צאת הככבים והגיעו העדים והעידו או שהיתה הראיה בבית דין בית דין אומר מקודש מקודש ושבתו יום שלשים ואם לא נראה ליל שלשים בירושלם אלא במקומות אחרים יושבים בית דין יום שלשים עד שיבואו עדים ויעידו ויאמרו בית דין מקודש מקודש וכדתניא בראשונה היו מקבלין עדות החדש כל היום וכו' ואם ראו העדים ליל שלשים כמו שאמרנו ובאו עדים יום שלשים ולא היו בית דין פנוים או שאירע בהן אונס וכו' ונחקרו העדים ולא הספיק לומר מקודש מקודש עד שחשיכה ליל אחד ושלשים יום שלשים חול ואף על פי שנראה החדש לילי שלשים מפני שלא קדשוהו ביום שלשים וראש השנה יום אחד ושלשים ונמצא אלול מעובר זהו עקר קדוש החדש. ואקשינן דכיון דתנא להו ראוהו בית דין וכל ישראל נחקרו העדים למה לי פירוש וכי חוקרין העדים אלא אם היו יחידים וראוהו בינם לבין עצמם חוקרין אותו לידע אם ראו אם לא ראו והא הכא בית דין וכל ישראל עדים הם. ופרקינן הכי קאמר אי נמי נחקרו העדים פירוש אם ראוהו בית דין וכל ישראל ולא נפנו לישב מהן עדים ולומר מקודש אי נמי אם באו העדים ונחקרו ולא הספיקו לומר מקודש עד שחשיכה הרי זה מעובר. ואקשו ולמה ליה למתניא כלל פירוש למה תנינן עקר זה כלל שאם לא הספיקו לומר מקודש עד שחשיכה הרי זה מעובר והלא דבר ידוע הוא דאין החדש מקודש עד שיקדשוהו בית דין ויאמרו מקודש מקודש. ופרקינן איצטריך סלקא דעתך אמינא וכו' עד ואימא הכי נמי כלומר ואימא הכי נמי כדין מה דין גומרין אותו בלילה אף זה גומרין אותו בלילה. ואהדרינן אמר קרא כי חוק לישראל ומשפט לאלהי יעקב (תהילים פא ה) כלומר חק של זה שהוא גמר דינו כמשפט דעלמא דאינו אלא ביום. ראוהו בית דין בלבד וכו' ואקשו אמאי לא תהא שמועה גדולה מראיה כלומר וכי מקדשי בית דין ואומרים מקודש מקודש אלא אם אמר להם ראינוהו כשראוהו בית דין עצמו אמאי אין אומרין מקודש מקודש משראוהו בעיניהם ופרקינן כגון שראוהו בלילה פירוש אם ראוהו קודם צאת הככבים בלילי שלשים בין השמשוח שעדיין לא החשיך יפה היו אומרין מקודש משראוהו והכא במאי עסקינן כגון שראוהו בלילה ליל שלשים ואי אפשר שיקדשו בלילה כדקיימא לן הילכך אין מקדשין עד למחר יום שלשים ואי אפשר שישכימו יום שלשים ויאמרו מקודש מקודש והם אינן רואין דבר ואינן שומעין עדות אלא על מה שראו יום שלשים ומשום הכי יעמדו שנים וכו' כדי שיהא קדוש בעדות.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף