פורת יוסף/מכות/ו/ב
גמרא. א"ר נחמן עדות המיוחדת כשירה בדיני ממונות. צ"ע דהא היא פלוגתא דריב"ק ורבנן (סנהדרין דף כט) אין עדותן מצטרפת עד שיראו שניהם כאחד ר"י בן קרחה אומר אפילו בזה אחר זה. וי"ל דר"נ קמ"ל דאפילו לרבנן דוקא בזא"ז אבל בשניהם רואין כאחד אע"פ שאין רואין זא"ז מצטרפין אבל מהא דאמר לעיל ולא עוד אפילו שניהם רואין מחלון אחד בזא"ז אין מצטרפין משמע איפכא:
תוס' ד"ה או מתרה כו'. וי"ל שיש עדים שראו בשהתרה. וצ"ע דאכתי הו"ל חצי דבר דהא לא מועיל כלל עדותם ואפילו לרבנן דפליגי על ר' עקיבא בבבא קמא (דף ע) ובבבא בתרא (דף נו) וס"ל דאפילו חצי דבר, מ"מ הא בכה"ג מודו דהוה כמו שנים אומרים אחד בכריסה דכיון דכל כת בפני עצמו לא אהני כלל הוי חצי דבר הא לכאורה כמו כן הכא ועש"ה בפרש"י ותוס':
תוס' ד"ה בדיני נפשות. הקשה ר' אברהם הא קרובים נפקא לן מלא יומתו ואעפ"כ גמרינן דיני ממונות ממשפט אחד. נ"ל די"ל דאיתא שבת (דף ע) מות יומת בממון א"ל הא אפשר דהאי לא יומתו קאי ג"כ על ממון מ"מ אי לאו משפט אחד לא הוה אמרינן כן משא"כ הכא ועיין בזה: