ערוך לנר/סנהדרין/ז/ב

ערוך לנר סנהדרין ז ב

דף ז' ע"ב

בגמרא אם ברור לך הדבר כאחותך. מה דנקט כאחותך דוקא יש לבאר עפ"י מה דאמרינן במכות (דף ה' ע"ב) אין לי אלא אחותו בת אביו שלא בת אמו וכו' עד שלא יאמר יש לי מן הדין כו' הא למדת שאין מזהירין מן הדין ע"ש והטעם שאין מזהירין ואין עונשין מן הדין כתב הר"ש בספר כריתות דלמא טעה בשכלו והק"ו אית ליה פירכא הרי שגילה הכתוב ע"י שכתב אחותך יתירה לבת אביו ובת אמו שלא נסמוך על שכלנו וזהו שאמר אם ברור לך הדבר כאחותך שנסמוך על הפסוק ולא על השכל אמרהו ואם לאו אל תאמרהו ולא תסמוך על שכלך:

שם קולר תלוי בצואר כולן פשיטא. ק"ק דאדרבה יקשה מה יעשה המיעוט שדן כראוי אם הרוב לא דנו כן ויצא הפסק אחר הרוב. וי"ל דזה פשיטא דבזה אין קולר תלוי בצוארם דמה להם לעשות וע"כ איירי שכולם הסכימו בהטיה ולכן פריך פשיטא דהי מינייהו מפקת:

שם כאלו נוטע אשרה בישראל. הדמיון הזה דאיסור נטיעת אשרה הוא אפילו קודם שעבדה כמו שפירש רש"י בחומש ע"פ לא תטע לך עפ"י הספרי וכן המעמיד דיין על הציבור אפילו אם עדיין לא דן שלא כראוי מ"מ הוי החטא משעת מינוי:

שם בשבתא דריגלא. רש"י פירש שבת ששואלין בו בהלכות הרגל והיינו שלשים יום קודם הרגל עכ"ל וצ"ע בסוכה (דף כ"ו ע"א) מוכח דשבתא דריגלא נקרא השבת שבתוך הרגל דמייתא התם על מה דגנו חוץ לסוכה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף