עץ יוסף על שיר השירים רבה/ד/ד/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


שיר השירים רבה


מפרשי המדרש

מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על שיר השירים רבה TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שתים עשרה מחלקות. כל מחלקה היתה באה בתחלת החדש ויוצאת בסופה ונכנסת אחרת תחתיה וחוזר חלילה לכל חדשי השנה, וכן בכל שנה ושנה, ועל כל אחת היה מוטל בחדשה לעשות צרכי המלך, וכדאיתא בדברי הימים א' כ"ז, והמתנות כהונה לא ירד לזה, ועיין לעיל פ"ג סימן י"ב:

בשלשה פרקים. פירוש בשלשה רגלים:

כל המשמרות שוות. בקרבנות האמורות ברגל, כגון חזה ושוק של שלמי חגיגה של כל יחיד ויחיד ועולות של עולות ראיה ושל מוספי צבור ושל שעירי חטאות. והא ילפינן ממה שנאמר (דברים י"ח, ו) וכי יבא הלוי מאחד שעריך ובא בכל אות נפשו ושרת, יכול אף בשאר ימות השנה, תלמוד לומר מאחד שעריך לא אמרתי אלא בשעה שכל ישראל נכנסין בשער אחד כלומר בעיר אחת, ועל כרחך קרא בכהן ולא בלוי מדכתיב ושרת שאין הלוים ראוים לשירות, ובעשרים וארבעה מקומות נקראו כהנים לוים:

דתנינן שחה לנסך כו'. תמיד פ"ז מ"ג. דאיתא שם נתנו לו (לכהן גדול) יין לנסך, הסגן עומד על הקרן (אצל הכהן גדול שבא לנסך) והסודרים בידו (להניף כשניסך הכהן, כדי שידעו הלוים וידברו בשיר וידע בן ארזא ויקיש בצלצל כדאמר בסמוך) שחה לנסך והניף הסגן בסודרין, והקיש בן ארזא (שם אדם) בצלצל (צמב"ל בלע"ז):

בראשון היו אומרים לה' הארץ כו'. לפי שהוא ראשון למעשה בראשית:

בשני גדול ה'. שבו נחלקו המים והיה רקיע בין מים למים, ונתעלה וישב במרום דוגמת שכנו בעירו והר קדשו:

בשלישי אלהים נצב וגו'. שבו נראית היבשה שעליה עומדים הדיינין לעשות דין:

ברביעי אל נקמות. שבו נבראו השמש והירח והכוכבים שעתיד הקדוש ברוך הוא להנקם מן העובדים להם:

בחמישי הרנינו. שבו נבראו בעלי חיים שהרואה אותן מרנן ומשבח לבוראו:

בששי ה' מלך. שבו נשלמה הבריאה ובו נברא אדם שמכיר מלכותו של יוצרו:

ליום השבת מזמור שיר לעתיד לבא. כן צריך לומר:

ליום שכולו שבת. נוסח אחר לעולם שכולו שבת:

ומנוחה לחיי העולמים. האי תנא סבר לה כמאן דאמר שיתא אלפי שני הוי עלמא וחד חרוב, ועל שם שבאלף השביעי לא יהיה כי אם הקדוש ברוך הוא שנאמר (ישעיה ב יא) ונשגב ה' לבדו ביום ההוא לכך אומרים בשבת מזמור שיר ליום השבת לאלף השביעי שיומו של הקב"ה אלף שנה, ועיין בהרב ובתוספות יום טוב בתמיד פרק הנזכר לעיל:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף