עמר נקא/דברים/כט

עמר נקא דברים כט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג

ולא נתן לכם לב לדעת להכיר חסדי המקום וכו' ד"א שאין אדם עומד לסוף דעת רבו וחכמת משנתו עד מ' שנה וכו'. קשה מאי ד"א וי"ל משום דכתיב אחרי כן ואולך אתכם ארבעים שנה וכו' ולפי' ראשון אין טעם לסמיכות הזה לכך פי' ד"א שהרי הוא כאלו אומר ולא נתן ה' לכם לב לדעת וכו' עד היום הזה שהולכתי אתכם ארבעים שנה וכו' שכן דרך אדם לעמוד לסוף דעת רבו וחכמת משנת לסוף מ' שנה והא דלא פי' רש"י הפי' השני אלא לאחר שפירש ותבאו אל המקום הזה להשמיענו שגם על זה מתישב יותר הפי' האחרון מן הראשון שהרי הוא כאלו אמר עכשיו עמדתם על סוף החכמה והמשנה כי שלמו לכם ע' שנה וגם אתם רואים אתכם בגדולה וכבוד וכו' דלפי' הראשון אין ההמשכות נראה כל כך יפה כי מה טעם לומ' היום הזה הבנתי שאתם חפצים ודבקים במקום ותבואו אל המקום הזה וכו':

בעזרת צורי רוחי חיה השלמתי פי' והיה ורעיוני לא יהיו שובבים בכתבי חדושי נצבים

ט

אתם נצבים מלמד שכנסן לפני הקב"ה ביום מותו וכו' קשה שהרי כתיב בפרש' שלמעלה מזו ויקרא משה אל כל ישראל וכו'. ולמה הוצרך רש"י לכתוב כאן שכנסן כולן. וי"ל מפני הפסק הפרשה נ"ל שהוא ענין בפני עצמו ואינו דבק לעניין של מעלה ומזה שכתוב כאן נצבים כלכם שמעינן שכנסן כולם. עוד י"ל שבפרשה של מעלה לא נכתב שכנסן פתח אהל מועד וכאן כתב לפני ה' לכך כתב רש"י שכנסן לפני המקום. ומה שכתב ביום מותו נראה דסבירא ליה שכל המעשים שמכאן ועד סוף התורה כולם היו ביום אחד דהיינו ביום מיתת משה ורואה דבר זה מדכתיב היום וכתיב בן מאה ועשרים אנכי היום דדרשינן מיניה היום מלאו ימי ושנותי וכו' וגם כתיב ביום מיתת משה בעצם היום הזה:

ראשיכם לשבטיכם זקניכם ושוטריכם חשוב חשוב קודם וכו' פי' בשביל כך פי' ראשיכם של שבטיכם משום דכתי' אחריו זקניכם ושוטריכם ואח"כ כתיכ כל איש ישראל ומקרא זה מזכיר החשוב קודם והולך בהדרגה בתחלה הראשים ואחר כך הזקנים ואחר כך שוטרים ואחר כך כל איש ישראל ואם תפרש ראשיכם ושבטיכם ב' דברים הנה לא ילך המקרא על סדר החשוב לכך פירש שהכל אחד:

ומדרש אגדה למה נסמכה פרשת נצבים וכו' קשה למה הוקשה לו לבעל הדרש הסמיכות הזה וי"ל משום דגם בפרשה זו יש קללות כדכתיב יעשן אף ה' ורבצה בו כל האלה וכו' לכך קשה לו למה הפסיק ביניהם בפרשה זו שהיה ראויה לכתבן כולן כאחד ולפי שיש גם לעיל פרש' ויקרא משה לכך ישב אח"כ שהכל אחד שאף הפרשה של מעלה מזו פיוסין הן ופי' אח"כ ד"א לפי שהיו ישראל יוצאין מפרנס לפרנס וכו' כלומר דפרשה זו אינה דבוקה לשלמעלה אלא עניין בפני עצמו הוא וקאי אלמטה ממנו לעניין מיתת משה והיינו דפירש ד"א משום שגם אחר זה כתובין תוכחות ודברי קנטורין ומן הדין היה לו לפייסן אחר השלימו כל הקללות והעונשין ואין הפירוש שני טעם לסמיכות הפרשיות כלל אלא דבר בפני עצמו הוא ללשון אתם נצבים:

יח

למען ספות הרוה שאוסיף לו פורענות מה שעשה עד הנה בשוגג והייתי מעביר עליהם גורם עתה שאצרפם עם המזיד וכו' פי' שכך היא מדתו של הקב"ה כדאמר בגמרא דר"ה ואמר רבא ועון עצמו אינו נמחק דאי איכא רובא עונות מחשב בהדיהו אף כאן השגגות היו נמחלין לו בתחילה ועכשיו שהרבה לחטוא במזיד גורם שאצרף השגגות עם הזדונות ואפרע ממנו מן הכל:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.