ספר יראים/קלז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ריחים לא תחבול. צוה הב"ה בפ' כי תצא למלחמה המלוה את חברו ובא למשכונו ע"י שליח ב"ד שלא ימשכננו בדברים שעושה כהן אובל נפש, דכתיב לא יחבול ריחים ורכב כי נפש הוא חובל. ותניא (בספרי) לא יחבול ריחים ורכב מה אלו מיוחדים שהן ב' כלים ועושים מלאכה אחת וחייב על זה בעצמו ועל זה בעצמו אף כל ב' כלים אע"פ שאין המלאכה נעשית אלא מבין שניהם חייבים על זה בעצמו ועל זה בעצמו. כי נפש הוא חובל להגיד מה גרם. ומנין דבמשכנו בשליח בי"ד שלא בשעת הלואתו הכתוב מדבר דלמא (א) לא יחבול סתום מחבול שלמת ריעיך מפורש. והתם מנ"ל דתניא בב"מ (קי"ג ב') אם חבול תחבול, בשליח בי"ד הכתוב מדבר וכתיב עד בא השמש וכו' למדנו כבר שאינו חייב להשיב אלא במשכנו בשליח בי"ד ושלא בשעת הלואתו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |