ספר חסידים/תשטז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
יוסיף דעת יוסיף מכאוב כל הנוגע בנבלת בהמה טמאה אינו טמא אלא טומאת ערב אבל הנוגע בטומאת אדם טמא שבעת ימים. ד"א הנוגע בבהמה טמאה אינו מטמא אחרים אבל הנוגע בנבלת אדם טמא ומטמא אחרים. ומותר האדם מן הבהמה אין. אדם אוכל ומברך שותה ומברך ישן ומברך נעור ומברך היאך נחשב כבהמה שאינה מברכת כלום אלא בשעת מיתה הכתוב מדבר כשם שנמלכין על הבהמה לשחיטה כך נמלכין על האדם. בהמה שמתה אין לה דין יותר אדם שמת מעמידין אותו לדין ומראין אותו מעשיו ודנין אותו עליהם. ולא עוד אלא שאומרים לו מפני מה מתו בניך בחייך ולא עוד אלא שלא זכית בתקונו של עולם. ולא דיו לאדם שמתים בניו בחייו אלא שדנין אותו עליהן לכך אמר דוד אל תשליכני לעת זקנה אל תרפה ידי מן התורה ומן המצות. ככלות כחי אל תעזבני אל תקהה שיני בבני ובנותי שכל המתים בניו ובנותיו בחייו שיניו קהות ועיניו כהות וכחו כהה ולכן נאמר (קהלת ג יט) כי הכל הבל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
< הקודם · הבא >