ספר העתים/קפא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
קפא הכל עולין למנין שבעה אפילו אשה אפילו קטן אבל אמרו אשה לא תקרא בתורה מפני כבוד הצבור ובירושלמי ר' זעירא בשם ר' ירמיה העבד עולה למנין שבעה. ואמר מר רב צמח ובפסוקות נמי שיעלה למנין שבעה בעיא היא ולא אפשיטא ועבדינן לחומרא ואינו עולה והיא דאיפסיק ביתגדל בין קורא בתורה למפטיר דכיון דקדיש איפסיקא ליה דאמור רבנן מפטיר צריך שיקרא בתורה תחלה משום כבוד תורה ובהא פליגי רב הונא ורב יהודא חד אמר עולה וחד אמר אינו עולה אבל קרו שבעה באורייתא ולא קדישו שביעי עולה ומפטיר ודקא קשיא לן קרו שיתא בענינא דיומא ההוא בדלא איפסיק ובסדור דמר רב עמרם אין המפטיר עולה לא למנין חמשה ולא למנין שבעה. ואמר מר נטרונאי כי מקלע ר"ח ניסן ושבת אדר בשבת קרו שיתא בפרשתא דשבתא והדר קרי חד ומפטיר במאורע. ואמר מר רב פלטוי דהכי פסקו רבנן סבוראי דהיכא דקרו שיתא ואיפסיקו בקדישא והדר אפטירו אין המפטיר עולה מן המנין וצריך למיקרי שבעה מקמי קדישא והיכא דקרו שיתא ולא איפסיקו בה בקדישא ואפטירו כי לא קדישו מפטיר עולה למנין שבעה. ואיתמר נמי משמיה דרבוותא אין המפטיר עולה למנין חמשה ששה ושבעה אבל עולה למנין שלשה במנחה של יוה"כ, ובט"ב ובתענית צבור עולה למנין שלשה. ואמר מר רב האיי תניא ט"ב שחל להיות בשני ובחמישי קורין שלשה ומפטיר אחד בשלישי וברביעי קורא אחד ומפטיר אחד ר' יוסי אומר לעולם קורא אחד ומפטיר אחד ועמא דבר דלא כר' יוסי ושלשה קורין ואחד מפטיר ועדיף הקורא השלישי להיות מפטיר בנביא מפני כבוד הבריות אבל רביעי לא יקרא בתורה וכן במנחה של יוה"כ מנהג שלשה קורין בלבד בתורה ומפטיר בנביא. ואנן לעניות דעתן חזי לן הא מילתא בהדיא ממאי דרבנן בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין שלשה אין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהן ואין מפטירין בנביא ויוה"כ לא חמיר משבת שהרי בשבת קורין שבעה וביוה"כ שיתא וא"ת א"כ מ"ט אמרינן אפטרתא במנחה דיוה"כ דהא לא חמיר משבת התם לאו משום חומרא היא אלא מידי דהוי אמינחתא דתעניתא דאמרינן אפטרתא, ואמרינן נמי בהדיא בפרק בני העיר ביוה"כ שחרית קורין אחרי מות ומפטירין כי כה אמר רם ונשא ובמנחה [קורין] בעריות ומפטירין ביונה ובברייתא תניא לענין ט"ב כל שיש בו ביטול מלאכה לעם כגון תענית צבור וט"ב קורין שלשה ושאין בו ביטול מלאכה לעם כגון ראשי חדשים ומועד קורין ארבעה, וכיון דתנן הכא דבשני וחמישי במנחה אין מפטירין בנביא הא דגרסינן בפרק במה מדליקין אלא להא דמיא דאמר רב אחדבוי בר רב מתנה אמר רב מתנה אמר רב יום טוב שחל להיות בשבת המפטיר בנביא במנחה בשבת א"צ להזכיר של יו"ט שאלמלא שבת אין נביא במנחה ביו"ט, דחויה היא ואנן עיינין במילתא ותמהינן עלה ולא צריך לן למימר מענין דההוא שמעתא דדחויה היא דהא קא אמרינן עלה ולית הלכתא ככל הני שמעתתא, אלא מיהו קשה לן טובא מ"ט לא אקשי בגמרא עלה דרב אחדבוי מהא מתניתן דמגילה דקתני בה דבשבת במנחה אין מפטירין ומדלא אקשי עלי' מהא משמע דלאו הכין היא הממרא ועדיין במילתא (ועדיין ומיחזיא) דהכין הוי לשון גמרא בהא מימרא דרב אחדבוי יום הכפורים שחל להיות בשבת המפטיר בנביא במנחה אינו צריך להזכיר של שבת שאלמלא שבת אין נביא במנחה בשבת והוי כמתניתן דתנן דבשבת במנחה אין מפטירין בנביא והני גירסא חזי לן נמי למקצת חכמי הדור דמתרצי ללישנא דגמרא הכי והכי מיחזיא מילתא לעניות דעתין ואין לנו בה תירוץ אחרינא, אבל חזי לן לרבינו האיי גאון דלא סבר הוא לה הכי ואלו הן תורף דבריו והא דאמר רבא יום טוב שחל להיות בשבת המפטיר במנחה בנביא א"צ להזכיר של יו"ט שאלמלא שבת אין מפטירין בנביא ביום טוב שמנהג היה בתחלה במקומות הרבה שמפטירין במנחה בשבת ועדיין יש ספרי אפטרתא שיש בהם ענין למנחה לכל שנה וקורין לה נחמתא אחר אפטרתא שחרית כותבין נחמתא בישעיה נחמתא בירמיה ויש מקומות בארץ עילם ואיי הים של פרס שרגילין בה עד עכשו, והא דכתיבנא הכא בלישנא דרבינו האיי אמר "רבא" יום טוב שחל להיות בשבת אפשר דהוי טעות סופר בשם רבא דמימרא דלבתר הא היא דאמירא בשם רבא דאמר רבא יום טוב שחל להיות בשבת ש"צ היורד לפני התיבה וכו' והא מימרא קמא אמירא בשם רב אחדבוי, ומה דכתב רבינו האיי בלישנא קמא יו"ט שחל להיות בשבת המפטיר בנביא במנחה וכו' לא בריר לן דהיכי אפשר למיהוי האי מימרא ולא אקשי עלה ממתניתין דמגילה כדכתבינן לעיל ואנן כתבינן מאי דסבר לן מיהו לא אלימא דעתא דילנא למדחי למאי דכתב רבינו האיי וכש"כ שכתב ויש מקומות בארץ עילם ואיי הים שרגילין בה עד עכשיו והלכך סמכינן עליה דידיה ועל מנהגא דעד עכשיו ומספקא מילתא ואיכא עליה ועל מנהגא קושיא רבה כדכתבינן, גרסינן בפרק הקורא את המגילה ת"ר הכל עולין למנין שבעה אפילו קטן אפילו אשה אבל אמרו חכמים אשה לא תקרא בצבור מפני כבוד הצבור איבעי' להו מפטיר מהו שיעלה, רב הונא ורב ירמיה בר אבא חד אמר עולה וחד אמר אינו עולה, ומאי דכתב רבי יצחק בהלכות דיליה והלכתא עולה דקאמר בפרק בני העיר ר"ח אדר שחל להיות בואתה תצוה אמר אביי קרו שיתא מואתה תצוה עד ועשית כיור נחושת וחד קרי מכי תשא עד ועשית והיינו מפטיר אלמא מפטיר עולה למנין ז' וכן הלכה הדר ביה מהאי מימרא בתשובה וכתב הכי ומה שתמצא בפרק הקורא את המגילה אלמא מפטיר עולה וכן הלכה תוסיף בדבר אלא מיהא אשכחן לרב נטרונאי גאון דאמר משמייהו דרבנן סבוראי דבתר הוראה דהיכא דקרו שיתא ואפסיקו בקדישא מקמי דליקרי מפטיר הפטורה אינו עולה למנין זיין וצריך למיקרי זיין מקמי קדיש והיכא דלא אפסיקו בקדישא מקמי אפטורה עולה למנין שבעה וטעמא דמסתבר היא. והאי דכתיבא בלישנא דהלכות דיליף מיניה גאון מעיקרא מקמי דהדר ביה ללישנא דכתיבא בהלכות ליכא למיגמר מינה כלל, דכתיב בלישנא דיליה ר"ח אדר שחל להיות באתה תצוה ואם איתא דר"ח אדר חל להיות בפרשת שקלים וראוי תלתא ספרי למיפקינן ובזמן דמפקינן תלתא ספרי חמשה קרו בענינא דיומא וחד בר"ח וחד בפרשה ומההוא ליכא למיגמר מינה ומה דכתב בהלכות ר"ח אדר שחל להיות בואתה תצוה טעותא היא ומה דגמיר הרב מינה למאי דסבירא ליה מעיקרא אליבא דגירסא דגמרא קא גמיר מינה דהיא חל להיות בואתה תצוה ואין בלשון הגמרא ראש חודש אלא חל להיות כלומר בזמן שחל להיות פרשת שקלים באתה תצוה ובסוף דבריו קא סמיך אגמרא אסברא דמר רב נטרונאי גאון וכן עמא דבר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |