ספר העתים/קסה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
קסה וראינו לאחד מן המחברים קצת תשובות מענין עבדים בשמירות שבת וראינו לכתבן הנה, ואלו נוסחיהן, וששאלתם חכם שצריך לפתוח פרק בשבת והוצרך לעיין בספר לאור הנר ואחרים [עומדין] על גביו אסור או מותר, כך ראינו שאם אדם חשוב היא שאינו רגיל לתקן את הנר מותר ואם אינו [אדם] חשוב [אם] אחד עומד על גביו מותר, וששאלתם בשבת מהו שיאמר אדם לעבדו לקוט לי תאנים וענבים להביא בערב מותר או אסור, כך ראינו שאסור לאדם לומר לעבדו כך שעבדו חייב לשמור שבת כמותו, ותו וששאלתם עבד ערל שלקחו ישראל מותר לקיימו או לא, והיכא דלא רצה למול, או שלקחו רבו על תנאי [אם] מותר להשהותו לאחר י"ב חודש, כך ראינו שאסור לקיימו דת"ר מקיימין עבדים שאינן נימולין דברי ר' ישמעאל ר' עקיבא אומר אין מקיימין והלכה כר' עקיבא, והיכא נמי דלא רצה למול או שלקחו רבו על תנאי מותר לקיימו עד י"ב חודש בלבד, דאמר ריב"ל הלוקח עבד מן הגוי מגלגל עמו עד י"ב חודש וחוזר ומוכרו לגוים והלכה כריב"ל, וששאלתם ליחד אצלו רבו בהמה כגון צמד של בקר או שאר בהמות והוא בספר, א"ל תג"ר, בין הגוים, אם יודע רבו בוודאי שעושה מלאכה בהן בשבת לא ייחד אצלו ואם לחוש הוא אין חוששין שאפילו ר' שמעון בן אלעזר שהוא מחמיר אין חושש אלא לענין טהרות בלבד דקאמרינן רשב"א אומר בא"י אין משהין אותו מפני הפסד טהרות, ועבד של ישראל שנמצא אוכל נבלות וטריפות ומחלל שבתות ייסרהו רבו פעם ראשונה ושניה ויאיים עליו בהכאתו ובהתראה ובריצוי ואם אינו חוזר בו מותר למוכרו לגוים מה טעם מפני שעיקר מצות שימור שבת היא וכשאסרו חכמים לישראל למכור עבדו לגוים וקנסו אותו עד עשרה בדמיו מפני שמבטלו מן המצות וזה שאוכל נבלות וטריפות ומחלל שבתות מותר למוכרו לגוי ואסור לקיימו שלא יכניס רבו באיסור ובעון, וששאלתם מקומות שאין היהודים מוצאין שפחות לקנות אלא מצריות והן במקומינו מצויות והגוים מותר להם בדינם להניח היהודים לקנותן אבל חוץ מהן אין מניחין אותן לקנות אלא בסתר ובסכנה ויש מהן שמתגירות לאלתר ויש מהן שמתגיירות לאחר זמן ויש שאין רוצות לחזור כלל וישראל השרויין באותן מקומות נצרכין להן ביותר שלא יצרכו בניהן ובנותיהן או נשותיהן להביא מים על כתפיהן מן המעיינות ולצאת בפורני עם שפחות הגוים ופרוצים ונמצא בנות ישראל באות לידי בזיון ובסכנה, מותר לקיימן אותן שפחות אע"פ שלא נתגיירו ויש רשות להשתעבד בהן או לא, כך ראינו שפחות אלו מותר לקיימן אע"פ שלא חזרו בהן הואיל וצריכין אתם להן צורך גדול אבל חייבין אתם להשביתן מעשות מלאכה בשבת כל עיקר דכתיב למען ינוח עבדך ואמתך כמוך ובמקום שאין מתיראין מן העבדים שלא יתגיירו שלא יגלו סוד ישראל למבקשי נפשם ודמן ויבאו לידי סכנות נראין שאין מקיימין אותן כל עיקר אבל כגון שפחות הללו ששאלתם מותר לקיימן, ובתשובות אחריתי וששאלתם ישראל שקנה עבד או שפחה ושהה עמה זמן מרובה ואינו רוצה להתיהד מותר לשהותו אצלו כשהוא בגיותו או לא, כך ראינו שכל ישראל שקנה עבד או שפחה אם אינו רוצה להתיהד אסור לשהותו אצלו חודש אחד אבל אם מתיהד לאלתר ואומר לו למול והוא אומר להם המתינו לי עד שאבריא מן החמה או מן הצינה מותר אמרו חכמים הלוקח עבד מן הגוים מגלגל עמו כל יב"ח אם מל עצמו מוטב ואם לאו חוזר ומוכרו לגוים, וכשמותר לשהותו י"ב חודש ה"מ על עסקי מילה אבל עסקי יחוד אסור לשהותו כל עיקר, וששאלתם תו עבד ערל שהיה ביד ישראל ולא רצה רבו למולו אי נמי רוצה ישראל אדונו למולו ועבד אינו מקבל מוכרו לאלתר או מגלגל עמו י"ב חודש, תימה גדול יש בשאלה ראשונה בשלמא שאלה שנייה וודאי יש עבדים שאינן רוצין למול אלא ראשונה שאין רבו רוצה למולו אפשר כן עבד מוסר עצמו למולו ורבו אינו רוצה והלא חובה עליו למול את עבדיו הוו יודעין שמי שעושה כן עובר על המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך ובכל יום ויום באיסור עומד אלא כך נראה שזה שלא מלו לכתחלה ועובר בכל יום בעשה כדי שנתיר למוכרו לגוים לפיכך אסור לו למוכרו לגוי אלא ימול אותו לכתחלה וימכרנו לישראל ואסור להשתמש בו עד שימול שלא מצינו בכל ישראל שעבד אינו מעכב על רבו ורבו אינו מבקש למול עבדו, ובשאלה שנייה כך אמרו חכמים מקיימין עבדים שאין מלין דברי ר' ישמעאל ר' עקיבא אומר אין מקיימין ור' ישמעאל ור' עקיבא הלכה כר' עקיבא, ומה ששאלתם ימכרנו לאלתר או יגלגל עמו י"ב חודש כך ראינו כשאנו אומרים אריב"ל הלוקח עבדים מן הגוים מגלגל עמהן י"ב חודש וחוזר ומוכרן לגוים אלמא קא קשיא מר' עקיבא [ומשני] לא קשיא כי קאמר ר' עקיבא אין מקיימין ה"מ שלקחו לעבד סתם אבל הא דריב"ל דפסקה למילתיה שאינו מל, ושוב אנו אומרים שלח רבין משמיה דר' אלעאי וכל רבותי אמרו לו משמו איזהו עבד ערל שמותר לקיימו שלקחו רבו ע"מ למולו, ושוב אנו אומרים יתיב ר' אמי ור' אסי ור' יצחק נפחא אקילעא דר' יצחק נפחא נפוק מילתא מביניהו עיר אחת היתה בא"י שלא רצו עבדיהן למול וגלגלו עמהן יב"ח ומכרו לגוים ומן אלו הטעמים אנו רואים כשעבד רוצה למול אסור לעכבו מן המילה וכשלקחו סתם אם מקבל אותו עבד למול מוטב ואם לאו ימכרנו לאלתר כר' עקיבא ואם מתנה אותו עבד עם רבו ע"מ שאינו מל יגלגל עמו י"ב חודש אם מל מוטב ואם לאו ימכרהו לגוים ומותר, ותו ששאלתם רגילין אנו במקומינו לקנות עבדים בזול ואין להן סחורה כמותה מהו למוכרן לאלתר שאין עומדין בדין ישראל אלא אחד ממאה ויש לנו ריווח הרבה, כיון שאין מקבלין עליהן מצות מותר למוכרן לגוים שכשאמרו חכמים אסור למכור עבדים של ישראל לגוים בעבדים שקבלו עליהם את המצות אבל הללו שאין מקבלין עליהן מצות מותר, ושפחה שאומרת אני יהודית וכל מעשיה מעשה גוים הן כמו שפירשתם מותר למוכרה לגוים ואין בכך כלום ולא כל הימנה שתאמר אני יהודית ואינה נאמנת שטבילת עבדים לא בסתר היא שכך אמרו חכמים מנימין עבדיה דרב אשי מסריה לרבינא ולרב אחא בריה דרבא לאטבול כו', ועבדים ושפחות הרי הן כגרים והלכתא גר צריך שלשה ואם יש עדים שהטבילוהו לשם עבדות אסור למוכרה לגוים ואם לאו מותר למוכרה לגוים, וששאלתם המוכר עבדו לגוים קונסין אותו עד עשרה בדמיו, כך פירושה עד עשרה באותן דמים שמכרו בהן לגוים שכיון שהוציאוהו מקדושות המצות ומשימור שבת ומכרהו לגוי קונסין אותו ומוציאין ממנו, אם מכרהו במאה זוז קונסין אותו אלף זוז אבל אם היו עבד ושפחה שהן רשעים חשודין על הגנבה ואין מקיימין מצות הנהוגין בהן ומפסידין באדוניהם כגון אלו מותר למוכרן לגוים שכיון שהוא חשוד על שחיטה שאינה ראויה וחשוד על הגניבה ואין לו אמנה אסור לסמוך עליו על בשר ויין ואין מוסרין לו דבר שיש בו איסור והיתר, גרסינן ביבמות פרק החולץ ת"ר מקיימין עבדים שאין מולין דברי ר' ישמעאל ר' עקיבא אומר אין מקיימין א"ל ר' ישמעאל לדבריך שאתה אומר אין מקיימין עבד ערל האיך התורה מזהרת עליו וינפש בן אמתך שהוא עבד ערל א"ל ר"ע בלוקח עבד בין השמשות ולא הספיק למולו הכתוב מדבר, דכ"ע מיהת וינפש בן אמתך בעבד ערל הכתוב מדבר דעבד מהול נפקא לן מלמען ינוח עבדך ואמתך כמוך, וינפש בן אמתך זה עבד ערל והגר זה גר תושב וגרך אשר בשערך זה גר צדק. אריב"ל הלוקח [עבד] מן הגוי ולא רצה למול מגלגל עמו כל י"ב חודש לא מל חוזר ומוכרו לגוים ואמרינן הא דלא כר' עקיבא דאמר אין מקיימין אמר רב פפא אפילו תימא ר"ע ה"מ היכא דפסקיה למילתי' ואמר איני מל אבל אמר אמול מחר מחרתים היא שאמר ריב"ל מקיימין ומגלגל עמו י"ב חודש אבל אם פסק ואמר איני מל בהא ר' עקיבא אומר כה"ג אין מקיימין, וכן עוד מודה ר"ע בלוקח עבד ערל ע"מ שלא למולו שמותר לקיימו, ומקשינן אי הכי אדמשני ליה לר' ישמעאל בלוקח עבד בין השמשות ולא הספיק למולו הכתוב מדבר לישני ליה חדא מהני ופרקינן חדא מתרי תלת [טעמי] קתני וכולהו הכי איתניהו ועיר אחת היתה בא"י ולא רצו עבדיה למול וגלגלו עמהן כל י"ב חודש וחוזרו ומכרו לגוים כי האי תנא דתניא הלוקח עבד מן הגוי ולא רצה למול מגלגל עמו י"ב חודש וחוזר ומוכרו לגוים, וכתב גאון הכי וכיון דמוקמינן הא דריב"ל והא דתניא כוותיה והא דרבין אפילו כר"ע אי עביד כוותיה [דריב"ל] לא מהדרינן ליה, ומכל הני שמעינן דמוזהרין אנו ומצווין על שביתות עבדים בין מהולין בין ערלים:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |