ספר העתים/קכד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
קכד מתני' ועוד אמר ר' יהודה בן בבא הגינה והקרפוף שהיא ע' אמה ושיריים על ע' אמה ושיריים מוקפת גדר גבוהה י' טפחים מטלטלין בתוכה ובלבד שיהא בה שמירה או בית דירה או שתהא סמוכה לעיר רבי יהודה אומר אפילו אין בה אלא בור שיח ומערה מטלטלין בתוכה ר' עקיבא אומר אפילו אין בה אלא אחד מכל אלו מטלטלין בתוכה ובלבד שתהא ע' אמה ושיריים על ע' אמה ושיריים ואית דגרסי ר"ע אומר אפי' אין בה אחד מכל אלו וכו' ר' אליעזר אומר אם היה אורכה יתר על רחבה אפילו אמה אחת אין מטלטלין בתוכה ר' יוסי אומר אפילו אם ארכה כשנים ברחבה מטלטלין בתוכה. והתניא ר' אליעזר אומר אם הי' רחבה יותר משנים אפילו אמה אין מטלטלין בתוכה כי תנן נמי מתני' יתר משנים ברחבה תנן אי הכי היינו ר' יוסי איכא ביניהו ריבוע דרבנן, פי' הא דתנן עגולות דברי ר"ח בן אנטיגנוס וחכ"א מרובעת כטבלא מרובעת כדי שיהי' נשכר את הזויות לר' אליעזר דאמר אם היה ארכה יתר על רחבה אפילו אמה אחת אין מטלטלין בתוכה משח לה באלכסונא אי הוה אלכסנא יתר על שנים ברחבה אפילו אמה אחת אין מטלטלין בתוכה דסבר לה כר"ח בן אנטיגנס דאמר בעינן אלפים תחום שבת עגולות ולא מרובעת לר' יוסי דאמר לה בריבועא דס"ל כרבנן דאמרי מרובעות הלכך אם הי' ארכה כשנים ברחבה כחצר המשכן דכתיב אורך החצר מאה באמה ורחב חמשים בחמשים מטלטלין בתוכה ואם יותר מזה אין מטלטלין בתוכה וטעמי' דר"ח בן אנטיגנוס וטעמי' דרבנן בהאי פלוגתא מפרשה בפי' מי שהוציאוהו גוים דילפינן לאלפים אמה תחום שבת מגז"ש מהאי קרא ומדותם מחוץ לעיר ר' חנינא בן אנטיגנוס סבר זה יהיה לכם מגרשי הערים לזה אתה נותן פיאות ואי אתה נותן פיאות לשובתי שבת ורבנן תני רב חנניא כזה יהי' כל שובתי שבת וכבר פירשנו זו למעלה בענין עירובי תחומין ויש מי שמפרש ריבוע דרבנן איכא בינייהו ריבוע דרבנן שאמרנו בתברתא טול חמשים וסבב חמשים דהוו ע' אמה ושיריים על ע' אמה ושיריים בריבוע ר' יוסי אית ליה ריבוע דרבנן מדקאמר ר' יוסי אפילו ארכה כשנים ברחבה מטלטלין בתוכה מכלל דריבוע כ"ש דמטלטלין בתוכה, ור"א לית ליה ריבוע דרבנן אלא בעינן ארכה פי שנים כרחבה כחצר המשכן המפורשין בתורה ק' אמות ורחבה נ' אמה ופירושא קמא טפי דייק ומיסתבר והאי לישנא דרבוותא. איתמר אמר רב יוסף אמר רב יהודא אמר שמואל הלכה כר' יוסי ורב ביבי אמר רב נחמן אמר שמואל הלכה כר' עקיבא ותרויהו לקולא וצריכי דאי אמר הלכה כר' יוסי הו"א עד שיהא בה שומירה או בית דירה קמ"ל הלכה כר"ע ואי אמר הלכה כר"ע הו"א ארוך וקטין לא קמ"ל כר' יוסי דאפי' ארוך וקטין: ובתשובות ודקשיא לכו לרבנן הני תרתי מתניתא הכא קתני ר' יהודא אומר עד בית סאתים אבל אם יש שם דיר וסהר ומוקצה וחצר אפילו בית חמשת כורים ובית עשרת כורים מותר והכא קתני הגינה והקרפוף שהיא ע' אמה וכו', לא קשיא דלאו חד גברא קתני להו הך קמייתא ר' יהודא סתמא ומני ר' יהודה בר' אלעאי הגנה והקרפוף ר' יהודא בן בבא היא ור' יהודה בן בבא אחמורי הוא דקא מחמיר טפי מתנאי כלהון כמו דקאמרי מאי ועוד משום דתני לי' חדא לחומרא וקתני אחריתי לחומרא ואמרינן בכל דוכתא גברא אגברא קא רמית אלמא לא מקשינן טעמא דמר על טעמא דמר, ועוד ר' יהודה בן בבא לאו הלכתא כוותיה דהא קאמר איתמר אמר רב יוסף אמר רב יהודא א"ש הלכה כר' יוסי וכו', ועוד אי קשיא להון לרבנן דקא מפליג טפי דקתני בית חמשת כורין ובית עשרת כורין טעמו של דבר כדקאמר ר"ש בן אלעזר כל אויר שתשמישו לדירה כגון דיר וסהר ומוקצה וחצר אפילו בית חמשת כורין ובית עשרה כורין מותר מידי דהוי אעיר גדולה וכל דירה שתשמישה לאויר כגון בורגנין שבשדות בית סאתים מותר יותר מבית סאתים אסור אע"פ שדרין בורגנין שם כיון שהיא כדירת בני אדם קרי לי' דירה שתשמישה לאויר ואין נוהגין מנהג דירה. פי' דיר וסהר ומוקצה וחצר, דיר כדתנן הכונס צאן לדיר וכן גבי מעשר בהמה כונסן לדיר סהר שעושין אחורי העיר להכניס בתוכו עצים ופירות עראי, מוקצה מקום שאין שוה לכרמלית וגבוה ממנה שנעשה מוקצה מן הכרמלית מיהו משכחת לה דרחבין הרבה כדתנן הוליכוהו לעיר אחר ונתנוהו בדיר או בסהר ואמרינן גזירה הילוך דדיר וסהר אטו הילוך דבקעה, וקרפוף יותר מבית סאתים שהוקף לדירה דקשיא לכם אי אית ביה שומירה ובית דירה או בור שיח ומערה וגדר כי נזרע רובו אמאי אסור ואי דלית בי' אחת מכל אלה כי נטע רובו אמאי מותר, לעולם דלית בי' אחת מכל אלו אלא הקיפוה לשם דירה וקמ"ל אם נזרע רובו עקרה לתורת דירה מינה ובטלה לההיא מחשבה דלשום דירה והו"ל כגינה ואסור מפני שאין בני אדם רגילין לזרוע בחצרותיהם אבל ניטע רובו כיון שבני אדם רגילין ליטע נטיעות בחצרותיהן הרי הוא כחצר ומותר וקאמר לענין נטיעות והיא שעשוין איצטבלאות איצטבלאות לעשותן כדרך שנוטעין בחצר ולשנותן מכדרך שנוטעין בשדה שלא יהו שורות כנטיעות פרדס וכרם לא מפני שהאיצטבלאות הרי הן כדיורין אלא הרי הן כנטיעות חצר דלא עקר להו לתורת דירה מן ההוא קרפוף, והא דאמרינן אמר רב יהודא אמר שמואל קרפוף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה ששאלתם נפרץ היכא לרוח אחת או לכל רוח ורוח ודקאמר גודרו ומעמידו על עשר למאי הלכתא למיהוי עומד מרובה על הפרוץ, כך ראינו שפירצה זו לא לפתח ולא להיות עומד מרובה על הפרוץ אלא כיון שקרפוף שלא לשם דירה אסור לטלטל בו מאי תקנתו עוקר מאותו גדר יותר מעשר וחוזר וגודרו לשם דירה דנעשה כמו שהוקף לדירה וכי אקילו ביה רבנן בהאי תקנתא דוקא דהוי עשר וחשיב והואי כאילו הוקף כולו לדירה אבל פחות מיו"ד לא כלום הוא ואפילו פרץ אמה וגדר אמה אעפ"י שאין יוד אמות רצופין אפ"ה כיון דנעשו פנים חדשות שיש אמה חדשה כאן ואמה חדשה כאן חשוב הוא ומותר כדקאמר איבעי' להו פרץ אמה וכו' וקאמר בסופה פנים חדשות באו לכאן ה"נ פנים חדשות באו לכאן:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |