ספר העתים/פא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
פא אילו מבואה דפתחי ליה ארבעה או חמשה בתי ולא עירבו בחצרות ולא נשתתפו במבוי אסורין לטלטולי בההוא מבואה או לאפוקי מחצרות למבוי וכן נמי אסורין לעיולי ממבוי לחצרות דהוי לי' מבואה כרמלית וחצרות רה"י וארבעה רשיות לשבת כמפורש בהלכות שבת ואסור לטלטולי מכרמלית לרה"י או מרה"י לכרמלית, ולא מיבעיא ממבוי לחצרות דאסור אלא אפילו בחצירות עצמן דלא עירבו בין חצר לחצר אסור לטלטולי מהאי להאי וצריך לערב בחצרות ולשתף במבוי דתנן בפרק הדר עם הנכרי חמש חצרות שפתוחות זו לזו ופתוחות למבוי עירבו בחצרות ולא נשתתפו במבוי מותרין בחצרות ואסורין במבוי ואם נשתתפו במבוי מותרין כאן וכאן עירבו בחצרות ונשתתפו במבוי ושכח אחד מבני החצר ולא עירב מותרין כאן וכאן בני מבוי שלא נשתתפו מותרין בחצרות ואסורין במבוי שהמבוי לחצרות כחצר לבתים. מתני' כולה ר' מאיר היא דאמר בעינן עירוב ובעינן שיתוף כדי שלא ישכח תורת עירוב מן התינוקת היכא כיון דרובה לא משתכח, אמר רב יהודא, רב לא תני פתוחות זו לזו מ"ט דקסבר רב אין המבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהיו בתים וחצרות פתוחין לתוכו וכיון שפתוחות הן זו לזו נעשו כחצר אחת. גופא אמר רב אין המבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהיו בתים וחצרות פתוחות לתוכו, ושמואל אמר אפילו בית אחד וחצר אחד ור' יוחנן אמר אפילו חורבה. וקיי"ל כרב חדא דהא שמואל הדר ביה לגבי דרב בענין ההוא מבואה דהוי דייר בה אבית בר איהי ועביד ליה לחי ושרי ליה מר שמואל אתא רב ענן שדייה אמר מבואה דהוי דיירנא ביה משמיה מר שמואל אתא רב ענן ושדייה מינאי וכו' והוה ליה ר' יוחנן חד לגבי תרי ומתניתא נמי מסייע' ליה [דתנן] שהמבוי לחצרות כחצר לבתים, ועוד האמר רב נחמן בפ"ק דעירובין נקטינן אין המבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהיה אורכו יותר על רחבו ועד שיהיו הבתים וחצרות פתוחין לתוכו, אמר רב יהודא אמר רב מבוי שצדו אחד גוי וצדו אחד ישראל אין מערבין אותו דרך חלונות להתירו דרך פתחים וכן בחצר אין מערבין ישראלים דרך חלונות בבתים להתירן דרך פתחים משום דאסור לעשות ייחוד במקום גוי תניא בעה"ב שהיה שותף עם שכיניו לזה ביין ולזה ביין אין צריכין לערוב לזה ביין ולזה בשמן אלעזר בן תדאי אומר אחד זה ואחד זה צריכין לערוב אפילו לזה ביין ולזה ביין, אמר רבה דכ"ע זה בא בלגינו ושפך וזה בא בלגינו ושפך דכ"ע לא פליגו דהוה ערוב כי פליגו כגון שלקחו חבית בשותפות אלעזר בן תדאי סבר אין ברירה ורבנן סברי יש ברירה רב יוסף אמר בסומכין על שיתוף במקום עירוב קא מיפלגי אלעזר בן תדאי סבר אין סומכין על שתוף במקום עירוב ורבנן סברי סומכין על שתוף במקום ערוב, ואיכא לישנא דהוה כתיב בהו מעיקרא בסומכין על עירוב במקום שתוף קא מיפלגי אלעזר בן תדאי סבר אין סומכין על ערוב במקום שתוף וכו'. אמר רב יוסף מנא אמינא לה דאמר רב יהודא אמר רב הלכה כר' מאיר ור' ברונא אמר רב הלכה כאלעזר בן תדאי מ"ט לאו משום דחד טעמא היא, א"ל אביי אי חד טעמא היא תרתי הלכתא למה לי הא קמ"ל דעבדינהו תרי חומרא בעירובין, ואית דגרסי דלא עבדינן תרי חומרי בעירובין, מאי ר' מאיר ומאי רבנן דתניא מערבין בחצרות בפת אם רצו לערב ביין אין מערבין ומשתתפין במבוי ביין אם רצו להשתתף בפת משתתפין מערבין בחצרות ומשתתפין במבוי כדי שלא תשתכח תורת עירוב מן התינוקת ויאמרו אבותינו לא ערבו דברי ר' מאיר וחכמים אומרים מערבין או משתתפין. פליגי בה רבה בר יוסי ורב רחומי חד אמר ביין כ"ע לא פליגי דאין סומכין כי פליגי בפת ומותבינן עליה דמ"ד ביין כ"ע לא פליגי מיתבי וחכ"א או מערבין או משתתפין מאי לאו או מערבין בחצרות בפת או משתתפין במבוי ביין דאלמא ביין נמי פליגו רבנן ותירץ רב גידל אמר רב ה"ק או מערבין בחצרות בפת ומותרין כאן וכאן או משתתפין במבוי נמי בפת ומותרין כאן וכאן אבל ביין לא פליגו רבנן אלא סבירא להו דאין סומכין וקמה כמ"ד דביין לא פליגו רבנן אבל בפת פליגי עליה דר' מאיר והלכה כר' מאיר דאמר רב יהודא אמר רב הלכה כר"מ ורב הונא אמר מנהג כר' מאיר ור' יוחנן אמר נהגו העם כר' מאיר ורבוותא דפסקו וכתבו האי פיסקא דגמ' בהלכותיהן ולא פירשו הלכה כר' מאיר אי אליבא דמ"ד דבפת לא פליג אי אליבא דמ"ד דביין לא פליג ואנן אע"ג דאין בנו כח לפסוק הלכה מ"מ מיתחזי לן לעניות דעתן דהלכה כר' מאיר חדא דהוא מחמיר טפי ממאן דאמר דבפת לא פליגי ועוד מדקא מותבינן בגמרא עליה דמ"ד דבפת נמי פליגי מיתחזי דהלכתא כוותיה וכתב בעל הלכות גדולות בהאי לישנא ואי פתיח ביתא דדרתא לשבילי ואיכא בתי אחרינא דפתחין להאי שבילא צריכין למיעבד שתוף בהדי אהדדי והדר משתרי להון לטלטולי מן מבואות לבתים ומן בתים למבואות דתנן ה' חצרות הפתוחות זו לזו ופתוחות למבוי וכו' כדכתיבנא לעיל היכא דאיכא תרי בתי ופתיחין בחד מינייהו כוותא מארעא אי האי בבא טפי מיוד טפחים אסור לטלטולי מן האי ביתא להאי ביתא ולא מיתכשר בעירוב ואי מתתיא ההיא כוותא או ההיא בבא מתנח בהון עירובא ושרי לטלטולי. מאי עירוב ומאי שיתוף כדתניא מערבין בחצרות בפת ואם רצו ביין אין מערבין, משתתפין במבואות ביין ואם רצו להשתתף בפת משתתפין מערבין בחצרות ומשתתפין במבואות כדי שלא תשתכח תורת עירוב מן התינוקת ויאמרו אבותינו לא עירבו דברי ר' מאיר וחכמים אומרים מערבין או משתתפין. אמר רב יהודא אמר רב הלכה כר' מאיר ורב הונא אמר מנהג כר' מאיר ור' יוחנן אמר נהגו כר"מ אלו תורף דברי בעל הלכות ולא פירש הלכה כר' מאיר אליבא דמ"ד בפת לא פליגו אי אליבא דמ"ד ביין לא פליגו ולא עוד אלא בתחלת דבריו קאמר צריכי למיעבד שיתוף ולא הזכיר ערוב ואנן לעניות דעתן כתבינן מאי דסבירא לן דהלכתא כמ"ד ביין לא פליגי וטעמא דמיסתבר היא, הילכך מבואה דדיורא דיליה כלהון ישראלים ולא דייר גוי ביניהון ופתיחי בתי כולהון למבואה מהאי גיסא ומהאי גיסא ומגופף ההוא מבואה כדחזי ליה כדמפורש למטה עבדי שיתוף בההוא מבואה שנותן כל אחד ואחד ביין ומשתתפין ביה ואי בעי לשתופי בפת גבו קמחא מכל בית ובית ועבדו ליה ככרות ומשתתפין בהו ושרי לכל חד וחד מיניהו לטלטולי מבית לחצר ומחצר דיליה למבואה וממבואה לבית וחצר דיליה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |