ספר העתים/מה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מה במסכת יו"ט פרק משילין ת"ר שנים ששאלו חלוק אחד זה לילך בו שחרית לביהמ"ד וזה לילך בו ערבית לביהכנ"ס זה עירב עליו לצפון וזה עירב עליו לדרום זה שעירב עליו לצפון מהלך לצפון כרגלי מי שעירב עליו לדרום וזה שעירב עליו לדרום מהלך לדרום כרגלי מי שעירב עליו לצפון ואם מיצעו את התחום ה"ז לא יזיזוהו ממקומו, ותורף הדבר כמו שפרשנו הכללות למעלה כי כל אדם יש לו אלפים אמה לכל רוח ויכול להעתיק מרוח זה לרוח זה שכנגדו וכמו כן נמי בהמה או כלים כרגלי הבעלים וכל מה שירצה להוליך לא הוא ולא אחר אין יכולין להוציא אותו חפץ אלא כפי מה שעירב לרוח שלפניו ולא לרוח שלאחריו אלא כפי מה ששייר בתחומו עכשיו אם שאלו שנים חלוק אחד זה לילך בו שחרית לביהמ"ד לרוח מזרח וזה לילך בו ערבית לביהכנ"ס ברוח מערב או שהי' ביהמ"ד בצפון וביהכנ"ס בדרום נתן האחד שהוא צריך לילך לצפון את עירובו בסוף אלף אמה בצפון הרי נשאר לו אלף אמה בדרום ואין לו להלך בדרום אלא אותן אלף אמה בלבד וכיון שזה החלוק קנה שביתה ברגליו זה שעירב לדרום אע"פ שעירב בסוף אלף אמה לדרום ויש לו להלך בדרום שלשת אלפים אמה אין לו רשות להלוך בזה חלוק אלא עד אלף אמה בלבד שהוא כרגלי מי שעירב עליו לצפון כיון שחבירו עירב עליו לדרום בסוף אלף אמה ולא נשאר לו בצפון אלא אלף אמה בלבד אע"פ שיש לזה שעירב לצפון להלוך לצפון ג' אלפים אמה אין לו לילך בזה החלוק לצפון חוץ מאלף אמה בלבד שהוא כרגלי מי שעירב לדרום וזה פי' זה שעירב עליו לצפון מהלך לצפון כרגלי מי שעירב עליו לדרום וזהו שעירב עליו לדרום כרגלי מי שעירב עליו לצפון, ואם מיצעו עליו את התחום ה"ז לא יזיזוהו ממקומו כלומר אם כל אחד ואחד נתן את עירובו בסוף אלפים אמה נמצא מי שעירב לצפון אין לו להלך בדרום אפי' אמה אחת וכיון שהחלוק קנה שביתה כרגלי שניהם ה"ז לא יזיזוהו ממקומו והך דאמרינן דאם צריך אדם לילך יותר מאלפים אמה בשבת או ביו"ט יכול לילך בעירוב עד ארבעת אלפים אמה בהעתיקו אלפים אמה ממזרח וקבעם במערב ומניח העירוב מבערב בסוף אלפים למערב וכן ממערב למזרח וכן מצפון לדרום או מדרום לצפון ה"מ בזמן שהוא אותו הצורך לדבר מצוה התם הוא דשרי רבנן להלך בעירוב עד ארבעת אלפים, אבל שלא לדבר מצוה דהכי נינהו עירובי תחומין ואמר רבנן דאין מערבין עירובי תחומין אלא לדבר מצוה כדתנן כיצד משתתפין בתחומין מניח את החביות ואומר ה"ז לכל בני עירי לכל מי שילך לבית האבל או לבית המשתה כל מי שקיבל עליו [מבעוד יום] מותר משחשיכה אסור שאין מערבין משתחשך ואמר עלה אמר רב יוסף אין מערבין אלא לדבר מצוה מאי קמ"ל תנינא לכל מי שילך לבית האבל או לבית המשתה מהו דתימא אורחא דמילתא קתני קמ"ל לדבר מצוה דווקא, ומהך ברייתא דפ' משילין נמי שמעית מינה דקתני שנים ששאלו חלוק אחד זה לילך בו שחרית לביהמ"ד וזה ליכנס בו ערבית לבית הכנסת דהנהו כולהו לדבר מצוה אינון, והא דתנן בפרק בכל מערבין מתנה אדם על עירובו ואומר אם באו גוים למזרח עירובי למערב ואם באו למערב עירובי למזרח ואם באו לכאן ולכאן למקום שארצה אלך לא באו לכאן ולכאן הריני כבני עירי ואם בא חכם למזרח עירובי למזרח ואם בא למערב עירובי למערב בא לכאן ולכאן למקום שארצה אלך לא בא לכאן ולכאן הריני כבני עירי ר' יהודה אומר אם הי' אחד מהן רבו ילך אצל רבו שתיהן רבותיו למקום שירצה ילך וכו':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |