ספר העתים/לד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ספר העתים TriangleArrow-Left.png לד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לד ואשכחן בפסוקות הכי שאילו מקמי רב יהודאי גאון לשון הים הנכנס בישוב ויבשה מכאן ומכאן פחות מאלפים אמה מהו להפליג בו בשבת ואמר אסור, תוב שאילי מקמי' ספינה שנכנסה לנמל והיתה בתוך התחום מבעוד יום מהו לירד הימנו בשבת ואמר מותר, ותו שאילו מקמי' ספינה שבאה מחוץ לתחום בשבת בני העיר מהו לעלות בה בשבת ואמר מותר והך מילתא לא ברור לן אנן דאי אתא ספינה בשבת הואיל ואתי' מחוץ לתחום קרובה להיות מקום איסור שקנתה שביתה כרגלי הבעלים והיכי יכנס בה בשבת אבל הואיל וקא שרי גאון אפשר למיהוי טעמא כפירות שיצאו חוץ לתחום וחזרו דאמרינן בהו אנוסין נינהו אי נמי כדבר שאין מאותו המין במחובר ואתאי מחוץ לתחום שלא אסרה אותו ההלכה במגע, תוב שאלו מקמיה מהו לשכור רשות מן הגוים לטלטל בכל הספינה, ואמר לא צריך, תוב שאלו מקמי' הי' יושב בספינה כשהיא מהלכת בשבת מהו לשלשל דלי ולמלאתו ומהו להשליך שיורי כוסות ועצמות וקליפים לים, ואמר יעשו דלי שיש בו ד' על ד' וישליך לתוכו וימלא, ואנן חזי לן גמרא בהדיא בהא מילתא במס' שבת פרק הזורק דתנן הזורק מן הים ליבשה ומן היבשה לים מן הים לספינה ומן הספינה לים מן הספינה לחברתה פטור, והאי פטור דהתם פטור מדין הזורק לרה"י מרה"ר שהוא חייב מיתה אבל אסור שהוא אסור לזרוק מכל הני דתני במתני' אבל ספינות קשורות זו בזו מטלטלין לכתחלה מזו לזו אבל אם אינן קשורות אעפ"י שמוקפות אין מטלטלין מזו לזו, ואמרינן בגמרא איתמר ספינה רב הונא אמר מוציא ממנה זיז כל שהו וממלא רב חסדא ורבה בר רב הונא אמרי עושה מקום ארבעה וממלא והלכתא כוותייהו דהו"ל רב הונא חד לגבי תרי ואין דבריו של אחד במקום שנים והלכתא נמי כחו בכרמלית לא גזרו רבנן וכללא דמילתא ים כרמלית היא אבל ספינה פעמים שהיא רה"י פעמים שהיא מקום פיטור, והתם בפרק כל גגות העיר אמרינן ספינה רב אמר מותר לטלטל בכולה ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בד' אמות קסבר רב כיון דאית לי' מחיצות רה"י הוא, ושמואל סבר דהנך מחיצות להבריח מים עשויות והלכתא כרב השתא היכא דאיתא רה"י אין מטלטלין מתוכה לים ולא מן הים לתוכה ואם הוציא והכניס פטור מחיוב מיתה אבל אסור, וה"נ היכא דהויא כרמלית דקיל אין מוציאין ומכניסין מכרמלית לכרמלית וזמנין דמהניא עירובא אבל מקום פטור מטלטלין מיני' לרה"י ולא חיישינן בלבד שלא יחליף כדאמרינן נמי התם כי אתא רב דימי א"ר יוחנן אין כרמלית פחותה מד"א אמר רב ששת ותוספת עד עשרה ופרישנא דעד עשרה היא דהויא כרמלית למעלה מעשרה לא הוי' כרמלית ואקילו בה רבנן מקולי רה"ר ומקולי רה"י, [מקולי רה"י] דאי איכא ד' על ד' הויא כרמלית ואי לא, לא הויא כרמלית, מקולי רה"ר דעד עשרה היא דהויא כרמלית למעלה מעשרה מקום פטור הוא, והשתא היכא דבעי לממלא מיא מן נהרא ולעיולי לספינה עביד כר"ח ורבה בר ר"ה דאמרי ועושה מקום ד' וממלא כדי שיהא מקום פטור שמעלה מן הים או מן הנהר שהיא כרמלית לאותו מקום פטור ופירש מר רב יהודאי גאון ששמע מן הזקנים שאותו מקום כגון תיבה פחותה או סל פתוחה ונמצא סיוע בתלמוד ארץ ישראל:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף