ספר העתים/יט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
יט וגאון אחר כתב הכי ועמדה דמתני' להחזיר תנן עכשיו, וכן מי שאומר כיון דלא איפשיט בהדי' להחזיר אשנויי לא סמכינן ומוקמינן למתני' לשהות, ויש מי שאומר הלכה להחזיר תנן ומסייעא מהא דא"ר יוחנן כירה שהסיקוה בגפת ובעצים משהין עליה חמין שלא הוחמו כל צרכן ותבשיל שלא בשיל כל צרכו, עקר לא יחזיר קסבר (ועוד) מתני' להחזיר תנן, ועוד מדאמר רבא תרווי' תננהי ואמרינן בו מכדי תרווי' תננהי ר' יוחנן מאי אתא לאשמעינן ואמר דיוקא דמתני' קמ"ל לומר דר"י קסבר דיוקא דמתני' להחזיר היא ושהוי זה אינו הטמנה אלא כגון כסא של ברזל וכו'. כמ"ש לעיל. והגאון ר' יצחק כתב בהלכות שלו טעמא דמיסתבר ודחי הני ראיות דכתיבן בהני לישני דלעיל וראינו לכתוב הנה תורף דבריו כי היא המחוור שבכולן והוא כמו שכתבנו בתחילת דברי' כי אין משהין כלל ע"ג כירה אלא אם היא גרופה לגמרי, איבעי' להו האי לא יתן לא יחזור היא אבל לשהות משהין אע"פ שאינו גרוף ואינו קטום ומתני' חנני' היא. או דילמא האי לא יתן לא ישהה היא דאפי' לשהות נמי אי גרוף וקטום אין אי לא לא ושקלי' וטרינן, ומסקנא דלא יתן לא ישהה היא דאפי' לשהות אי גרוף וקטום אין אי לא לא וכש"כ להחזיר, ומנ"ל דהכי מסקנא דהא בתר דשקלינן וטרינן איבעי' לן מאי לסמוך תוכה וגבה היא דאסור אבל לסמוך שפיר דמי או דילמא ל"ש, ומדאמרינן תוכה וגבה היא דאסור שמעינן דאסור לשהות ע"ג כירה שאינו גרופה וקטומה, ועוד הא אסקינן לבעיין ואמרינן מה הוי לה ת"ש דתני' כירה שהסיקוה בגפת ובעצים סומכין לה ואין משהין עלה אלא א"כ גרופה וקטומה וגחלים שעממו או שנתנו עליהן נעורות של פשתן דקה הרי היא כקטומה דאלמא הכין היא הלכתא ור' הושעיא נמי הכי ס"ל ורבב"ח א"ר יוחנן נמי הכי ס"ל, ועוד הא אמרינן לקמן בענין תנור שהסיקוהו בקש או בגבבה סבר רב יוסף למימר תוכו תוכו ממש על גביו על גביו ממש אבל לסמוך שפיר דמי איתבי' אביי כופח שהסיקוהו בקש או בגבבא הרי היא ככירים בגפת ובעצים הרי היא כתנור דאסור הא ככירה שרי במאי עסקינן על גביו ובמאי אילימא בשאינו גרופה ואינו קטומה אלא כירה כי אינו גרופה וקטומה על גביו מי שרי דאלמא הכי היא הלכתא דכירה כי ליתא גרופה וקטומה על גבה אסור, והא דאמר רב ששת א"ר יוחנן דמתניתן להחזיר תנן אבל לשהות משהין ואעפ"י שאינו גרוף ואינו קטום לית הלכתא היא ואע"ג דסייעי' רבא ואמרינן תרווי' תנינהו האי סיוע לאו דווקא היא ולא גמרינן מיניה דעל מסקנא דגמרא סמכינן ומדחזינן למסקנא דגמרא וסוגי' דשמעתא דאסור לשהות ע"ג כירה שאינו גרופה ואינו קטומה ממילא שמעינן דמימרא דרב ששת וסייעתא דרבא וכל מה דדמי להון דחיות אינון הלכך כירה שאינו גרופה וקטומה אסור לשהות עלי' חמין שלא הוחמו כל צרכן ותבשיל שלא בישל כל צרכו אבל תבשיל שבישל כל צרכו וחמין שהוחמו כל צרכן משהין אעפ"י שאינו גרופה וקטומה, ודווקא דבר שהוא מצטמק ורע לו כגון לפדא דייסא ותמרי וכיוצא בהן, אבל דבר שהיא מצטמק ויפה לו כגון כרוב ופולין ובשר טרוף אסור, וכירה שהיא גרופה וקטומה משהין עליה כל דבר בין שבישל כל צרכו בין שלא בישל כל צרכו וכש"כ מצטמק ויפה לו דעיקרא דגזירתא דילמא אתי לחתוי בגחלים היא וכיון שהיא גרופה וקטומה לא אתי לחתויי בגחלים וכן הילכתא, ואי עבר ושהה ע"ג כירה שאינו גרופה ואינו קטומה מידי דלא בישל כל צרכו הא מילתא איבעי' לן בגמרא ולא איפשטא, ומיסתברא דאי עבר ושהה אסור מידי דהוי אתורמין ועססיות דת"ר לא תמלא אשה קדירה תורמסין ועססיות ותתנה לתוך התנור ע"ש עם חשיכה ואם עשתה כן למוצאי שבת אסורין בכדי שיעשו וקא מוקמינן לי' גזירה שמא יחתה בגחלים הכא משום שמא יחתה בגחלים היא לא שנא ולאחר שכתב הגאון האי מימרא בהלכות דילי' הדר בי' בשאלה וציוה לתקן את הנוסחא הכי ומה שכתבתי ואינו קטומה מידי מחוק ממידי ולהלן עד סוף מימרא ותכתוב במקום המחק מידי דלא בשיל כל צרכו אסור וכש"כ אם עבר ושהה במזיד דאמר רב שמואל בר יהודה אמר רב הונא אמר רב בתחלה הי' אומרים המבשל בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל והה"ד לשוכח משרבו משהין במזיד ואמרו שכוחין אנחנו חזרו וקנסו אף על השוכח, והיכי דעבר ושהה מידי דבשיל כל צרכו ומצטמק ויפה לו הא מילתא איבעי' לן בגמרא ולא איפשטא לן ולקולא עבדינן ולא אסרינן לי' להאי תבשילא דספיקא דרבנן היא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |