ספר היובל לרבי שמעון יהודה הכהן שקאפ/הלכות שחיטה בחרוזים להראב"ן

		הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
		נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה	דף השיחה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ספר היובל לרבי שמעון יהודה הכהן שקאפ הלכות שחיטה בחרוזים להראב"ן

הלכות שחיטה בחרוזים להראב"ן

מבוא

בספריה של וואלפענביטטעל, עירה קטנה הסמוכה לברוינשווייג בגרמניה, נמצא כ"י של ספר אבן העזר לרבי אליעזר ב"ר נתן ממגנצא, שהיה ראש ישיבות בארץ אשכנז בדורם של הרשב"ם ורבינו תם. כ"י הזה מחזיק שלש מאות ותשעה דפים בתמונת פוליו, ולע"ד נכתב בזמן לא מאוחר מן המאה הט"ו, אף כי אינני קובע מסמרות בדעה זו. גוף הספר מסיים בדף ש"א עם חתימה שמואל בר' אליעזר כמו שמסיים בדפוס פראג (ש"ע), ומשם ואילך עד סוף דף ש"ס נמצאו בו ששת העניינים האלו:
א. הילוך חמה ולבנה במזלות. מאמר זה נוסד על פרק ב' דראש השנה.
ב. שני תאריכים קצרים. שניהם כתובים בכתב מאוחר, ולפי הנראה נכתבו כדי שלא להוציא סוף העמוד חלק. השני לוקח מס' הקבלה להראב"ד.
עד כאן נתחלקו הדפים לארבעה עמודים, שני עמודים לכל צד, אבל מכאן ואילך כל דף מכיל רק שני עמודים, משום שהעניינים הנמצאים בהם כתובים בחרוזים בעלי ד' צלעות הכתובים בשורות ארוכות העוברות על כל צדו של הגליון.
ג. הלכות שחיטה בחרוזים. מספר החרוזים עולה לשמנים וששה.
ד. הלכות טרפות בחרוזים. מספר החרוזים עולה לשתי מאות ארבעים ושלשה.
ה. מפרק שני דחולין. והוא פירוש על סוגיא דהשוחט את המסוכנת (חולין ל"ז, ע"א) בסגנון גוף הספר.
ו. ממסכת ברכות. והוא הלכות ברכות בחרוזים; מספר החרוזים עולה לשתי מאות שמונים וחמשה. סוף הכ"י חסר ולא נודע כמה דפים חסרים.
הענינים האלה אינם נזכרים בשום מקום, ואפילו צונץ שראה כתב יד הזה, כמו שנוכחתי מכמה ציונים שעשה הוא בעצמו בספרי' הנ"ל, איננו מזכיר החרוזים האלו.
שהחרוזים הם מעשה ידי הראב"ם -- ברור הוא מתוך חתימת שמו בראש כל אחד ואחד, גם הפרק בהלוך חמה ולבנה אין להביא בספק, וכן הקטע מפרק שני דחולין שלו הוא, ורק התאריכים הם מעשה ידי סופר מאוחר ואין להם שום חשיבות.
על הראב"ן ופעולותיו והשפעתו אין צורך כאן להרבות דברים, כי ה"ר שלום אלבעק ז"ל בהוצאתו של ס' הראב"ן (ווארשא תרס"ה) הקדיש לענין זה מבוא גדול ומקיף.
עוד יש להעיר, כי החרוזים האלו של הראב"ם הם היותר קדומים בספרותנו. יש אמנם שירים אחרים העוסקים בהלכות שחיטה וטריפות, אבל כלם הם ממחברים מאוחרים.
כל העניינים הנ"ל, מלבד התאריכים, ראויים היו שיראו אור בחדא מחתא, ואמנם צפיתי לשעה פנויה מוכשרת לעבודה כזו. אולם הגיעה אלי דרישת הועד שאשתתף בחגיגת יובל החמשים לכבוד הגאון ר' שמעון יהודא הכהן שקאפ שליט"א, וראיתי שאין בידי מנחה להביא להכהן הגדול מאחיו בלתי אליה החרוזים שחברם גאון אשכנזי, שגם הוא הרביץ תורה בישיבות, והעמיד תלמידים הרבה. ואעפ"י שמשום חוסר זמן לא אוכל לטפל בכל הענינים, אמרתי אני בלבי: טוב מעט בזמנו מהרבה חוץ לזמנו. ואביא כאן רק החרוזים העוסקים בהלכות שחיטה ושאר החרוזים אניח לעת אחרת. ואקוה כי עבודתי תהיה לרצון לבעל היובל ולשאר תלמידי חכמים העוסקים בתורתן של הראשונים.

אלי עזרי אברך, אשר לימד דרך,

לעם חמוקי ירך, ובו הם מאושרים,

והזהירם ולימדם, לבלתי אכול הדם

כי הוא נפש אדם, לכפר כיפורים

ולאוין חמש כלולין, לקדשים וחולין,

לתמצית וכיסוי בדולין, ודם האיברים

וצוה על השחיטה, ואסר גרומה שמוטה,

שהוייה דרוסה חמוטה, בבית הסתרים

לשוהה בשחיטתו, בסוף או תחילתו,

כדי שחיטת כמותו, והִנו באוסָרים

והביא או הוליך, לאכילה יוליך,

ודרוסה ישליך, וימכור לנכרים

וְחולֵד בכל עניינים, בחוץ ומבפנים,

ותוך הסימנים, כדרה בעיקרים

שחיטה אם קבע, למעלה מכובע,

איסור בו רָבַע, עבור כי הגרים

ושאר הגרמות, להכשר מסויימות,

כרב נחמן חתומות, מגיד מישרים

ואם בידו קְמָטָן, לסימנין ושְחָטָן,

ונמצאו שֶשְמָטָן, והם הם עקורים

ואי אפשר לשחוטה, שתעשה שמוטה,

ביד אם לא הִמְטָה, ואחד בהפצרים

במיעוט ראשון דְקָנֶה, אין קול ואין עונה,

ואם שחיטתו יפנה , באשר לא הִגְרִים

ואם לא נמר, ושחיטתו גמר,

הלא רע רע יאמר, כשוהה ומַגְרִים

ובוושט נפסל, אף אם במקומו חסל,

ובכל אשר פסל, ושהה והגרים

זה במיעוט ראשון, אבל באחרון רחשון,

שניהם בהקשון, לאיסור נזכרים

והדורסים ועוקרים, במיעוטין האמורים,

כשהה ומגרים, ובסימנין חקורים

ואיסור החולד, ואף תחת מטלית,

וגם בסוף נישלית, בשיתוק הסברים

ורוב סימני בהמה, כל אחד לגוממה,

ורוב ניכר לעינימה, לחתוך ולְהַצְרִים

ואחד או רובו, העוף ניתר בו,

וגם חוטין שבו, כאחד ניגזרים

והכל נישחטין, בוכל עת שוחטין,

והכל שוחטין, בקרום ובצורים

שני ראשין כאחד, ושנים אוחזין יחד,

נָמו בלי כחד, כולם מכשירים

וחוץ לצואר צריך, צואר כמלוא ואריך,

והביא או הדריך, הדברים אמורים >>>

---

---

שולי הגליון

---

---

· מעבר לתחילת הדף