ספורנו/שיר השירים/ה

ספורנו שיר השירים ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

באתי לגני. לעורר את השבים אלי ובכן:

אריתי מורי. קבלתי ברצון חכמי הדור:

עם בשמי. עם תלמידיהם:

אכלתי יערי. קבלתי עמי הארץ:

עם דבשי. עם בעלי מעשה:

שתיתי ייני עם חלבי. מלמדי תינוקות עם תינוקות של בית רבן:

אכלו רעים. ובכן אמרתי אכלו רעים כאמרו כי חמאה ודבש יאכל כל הנותר בקרב הארץ:

אני ישנה ולבי ער. משיבה עדת ה' הנה צדקו דברי דודי כי אמנם אני הייתי ישנה מעסוק בתורה ומצות:

ולבי. שכל הנביאים וחכמי הדורות התעוררו והעירוני לשוב אל דודי ואנכי מריתי:

קול דודי דופק. ע"י נביאיו:

פתחי לי. שערי צדק שאוכל להכנס באמרו שובו אלי ואשובה אליכם:

שראשי נמלא טל. קודם זריחת השמש של מלכות בית דוד וזה בימי עלי שהיו בניו ודומיהם בלתי הגונים:

נמלא טל. בלבד שלא היו ישראל כ"כ פרוצים כמו עכשיו אמנם עתה:

קווצותי מלאו רסיסי לילה. שהם קשים יותר מן הטל כאמרו כי מספר עריך היו אלהיך יהודה ולזה העיד הנביא באמרו כי לכו נא אל מקומי אשר בשילה וראו את אשר עשיתי לו מפני רעת עמי ואתם הרעותם מאבותיכם ואנכי מריתי. אמרתי

פשטתי את כתנתי. הנכבדת בתורה ומעשים טובי' להתענג בתענוגות זמניות:

איככה אלבשנה. ללמוד וללמד כאמרם ז"ל שנה ופירש קשה מכלם:

רחצתי לתענוג: איככה אטנפם. כאמרם ז"ל ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל:

דודי שלח ידו מן החור. בימים הראשונים בימי רחבעם ע"י שישק להחזירם בתשובה כאמרו וידעו את עבודתי ואת עבודת מלכי הארצות:

ומעי המו עליו. אז ושבו בתשובה כאמרו ובהכנעו שב אף ה' ממנו.

קמתי אני לפתוח לדודי. לעורר את ישראל לתשובה בימי חזקיהו:

וידי נטפו מר. באגרות המלך:

ואצבעותי מר עובר. באגרות שריו כאמרו וילכו הרצים באגרות מיד המלך ושריו:

פתחתי אני לדודי. בימי יאשיהו כאמרו ויעמוד המלך על עמדו ויכרות את הברית כו' כל ימיו לא סרו מאחרי ה' כו':

ודודי חמק עבר. כאמרו אך לא שב ה' מחרון אפו הגדול כו' לכל הכעסים אשר הכעיסו מנשה:

נפשי יצאה בדברו. ע"י חולדה הנביאה כאמרו ותתך חמתי במקום הזה ולא אחננ':

בקשתיו. בימי יהויקים כאמרו קראו צום לפני ה' ויקרא ברוך בספר:

קראתיו. ע"י ירמיהו כאמרו אם עוננו ענו בנו ה' עשה למען שמך כו':

ולא ענני כאמרו אינני שומע אל רנתם וכאמרו אם יעמוד משה ושמואל לפני אין נפשי אל העם הזה:

השומרים הסובבים בעיר הכוני. כאמרו שריה בקרבה אריות שואגים כו'. ובכן נשאו את רדידי מעלי שומרי החומות. מבחוז לבלתי תת יוצא ובא כאמרו כשומרי הרים היו עלי' מסביב ונשאו את רדידי מעלי כאמרו ויבאו ויאכלו ארץ ומלואה עיר ויושבי בה:

אם תמצאו את דודי. בנפלאותיו אשר יעשה בקרבכם כענין כבשן האש:

מה תגידו לו. בשבילו. כאמרו אתיא ותמהיא כו' שפר קדמוהי להחויא:

שחולת אהבה אני. הגידו שחולת אהבה אני כאמרו ויהבו גשמיהון דלא יפלחון ולא יסגדון לכל אלהא אלהין לאלההון כי בזה תמהו כל האומות לפנים. ואמרו

מה דודך מדוד. מה ההבדל אשר בין זה האלוה לזולתו שתמסרי עצמך לבלתי החליפו באחר. היפה בנשים בהשכל וברחמים ופרישות באופן שתהיה לרצון גם לפני כל אלוה זולתו:

שככה השבעתנו. להגיד אמונתך עמו עד מות:

דודי צח ואדום. הוא צח כלו בהיותו מיטיב במדת רחמיו על כל מעשיו עם היותו אדום במדת הדין ואין זה מפועל שום עצם שכלי באשר. הוא שכלי בלבד כי אמנם פעולתו באמת הוא בחינת האמת מן השקר ולכך היותו צח ואדום כו' יורה על היות מציאותו מציאות רביעי ושכלו עצם משכיל נבדל מחמת זולתו פועל בהכרח סדרו ומצותיו בלבד. ובכן הוא בהכרח דגזל. נודע לבעל דגל נצחון היכולת:

מרבבה. מרבבות קדש עושי רצונו:

ראשו כתם פז. ומאותו' מדת רחמיו הוא כי ראש דבריו בתורת קדשו הוא במעשה בראשית להגיד כח מעשיו במופתים שכליים וחושיים למען ידעוהו ויזכו לחיי עולם. כי אמנם יאמר על הדבר שהוא שלו בהיות הדבר מסודר מאתו בלבד לא שיהי' חלק ממנו וחלק מגופי ח"ו וכן יקרה ברוב מקומות בספרי הקדש כענין ברוך כבוד ה' ממקומו וזולתו ובזה יסורו ספיקות מפסידות:

קווצותיו. יסודי תורתו שהם כמו השער בגוף שאינו חלק ממנו. וכמו כן ספורי תורתו שאינם מן החלק העיוני גם לא מהמעשי:

תלתלים. מספרי' עניני חכמי הדורו' שגבה לבם בדרכי ה' והצדיקי' ילכו בם כמו עניני החבות וזולתם שהיו לרצון:

שחורות כעורב. וכמו כן מספרים עניני רשעי ארץ שהיו כמו העורב שהוא טמא ומראהו מנגד לאור הלובן הענין דור המבול ודור הפלגה ובני סדום וזולתם ומשפטי פיהו נגדם ובכן שומר נפשו ירחק מהם:

עיניו. וכמו מספרים ענינים המורים לצדקה שהם כמו עיני' לזולתם בענין האבות:

כיונים על אפיקי מים. להשקות ממעיני תשועת עולמים:

רוחצות בחלב. את זולתם בחלב מעשיהם שהם בכל עת לבנים ומאירים להורות לזולתם:

יושבות על מלאת. שכל תכלית מכוון בפעולת' הי' להשלים עצמם וזולתם לרצון להם לפני ה' כאמרו התהלך לפני והיה תמים:

לחייו. וכמו כן מספרים ענין לחייו המניעים אל הדבור והם נביאיו:

כערוגת הבושם מגדלות מרקחים. הנותן טעם וריח וגדולה למרקחות וכמו כן היו בני הנביאים לפני הנביאים כאמרו ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם:

שפתותיו. בדבור ראשון ובדבור שני שהיו פנים בפנים היו:

שושנים נוטפות מר עובר. שהעביר מהם מעלה לישראל והוא עדים מהר חורב וכן קרה למשה רבינו כי קרן עור פניו בדברו אתו וכן לשאול בהתנבאו כאמרי והתנבאת עמם ונהפכת לאיש אחר:

ידיו. מצות וקשרתם לאות על ידך וגם הם כמו גלילי זהב שהם אצעדות בזרוע:

ממלאים בתרשיש. בארבע פרשיות שבהם למען תהיה תורת ה' בפינו:

מעיו. המעים המתוקנים מאתו במצות אסורי מאכלות הם:

עשת שן. מנוקים מכל איסור:

מעולפת ספירים. ובזה תהיינה תכונות הנפש החיונית והנפשי' בהם מוכנות לשרת את העצם השכלי לקבל כל חכמה ודעת ומעשה לבנת הספיר:

שוקיו. פעולות הרגלים בעליית רגלים ובהקהל הנה מצותיו אלה הן כמו עמודי שש מיוסדים על אדני פז. שהאדנים נכבדים מן השוקים כן המכוון מהם הוא למען נלמד ליראה ולאהבה כי מציון תצא תורה:

מראהו. לראות את פני האדון ה':

כלבנון. הוא נכבד מכל הראותנו לפניו גם בבתי כנסיות ובתי מדרשות כי שמה ישבו כסאות סנהדרי גדולה:

בחור כארזים. וכמו כן הוא נבחר לתפלה מכל מקום זולתו כאמרו וזה שער השמים:

חכו ממתקים. כאמרו מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה כו' לטוב לך:

וכלו מחמדים. וכל המכוון הוא למען נשיג חיים נצחיים הנחמדים מכל זולתם:

זה דודי. באמרו כי מאהבת ה' אתכם:

וזה רעו. לשכנו בתוכנו כאמרו כי לא יטוש ה' את עמו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף