סדר משנה/תשובה/ט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
מגדל עוז


מפרשי הרמב"ם

בני בנימין
מעשה רקח
סדר משנה
עבודת המלך


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


סדר משנה TriangleArrow-Left.png תשובה TriangleArrow-Left.png ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ב[עריכה]

ונביא גדול הוא קרוב למרע"ה וכו'. לכאורה דברים הללו סותרים למה שאמרו רז"ל בתנחומא והובא בילקוט פרשת הנה ישכיל עבדי וגו' דהוראתה על מלך המשיח ירום מאברהם ונשא ממשה וגבה ממלאכי השרת, הרי שיהי' הגואל צדק גדול ממרע"ה, אולם אחרי התבוננות נראה כי דבר ה' אמת בפיו של רבינו ושתי תשובות בדבר חדא דאין כאן מ"ם היתרון דהוראתה יותר אלא מ"ם הדמיון במקצת כמו שאמרו רז"ל בסנהדרין ק"ה ויגדל כסאו מכסאך ארח ארעא למימר למלכא הכי וכו' מעין קאמרי וכו' מנשים באהל וכו' מעין קאמרי כך נמי הכא שיהיו מעלותיו של משיח מעין מעלות אברהם ומעין מעלות משה ומעין מעלות מה"ש, ועוד אף אם נאמר דהוראת המ"ם פה היא ג"כ היתרון אין בזה מתנגד לדברי רבינו והכוונה במדרש לענ"ד כך הוא, כי הצלחת וטובת המדינה היא בהיות להמלך המושל עלי' ג' מעלות בהם תשלם אל העם אשר תחת ממשלתו הצלחה המדינה ויושבים לבטח בקרב הארץ, וכפי הפלגת המעלות האלה בהמושל בעם כן תגדל טובת ושלוות עמו החוסים בצל כנפיו, והן האחת שלא יהי' המושל אוהב כסף והרבות הקנינים אשר אינם מוכרחים לקיום המדינה לבלתי יצטרך להכביד עולו על העם ולהעמיס עליהם מנדה בלו והלך למען הרבות כבוד ביתו בסגלת המלכים כמו שאמרו ישראל לרחבעם בן שלמה אביך הקשה את עולינו וגו' ולא יהיו חרבות שניו ומאכלות מתלעותיו אשרך ארץ אשר שריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי, שנית שתהיינה עיני המושל פקוחות להמציא טרף לעמו ולהזמין מחסורם וסיפוק צרכם, למען לא ישלחו בעולתה ידיהם כמאמר החכם אל יבוזו וגו' למלאות נפשו כי ירעב וימצאו מקום לכלכל את ביתם ברווח ויאכלו לחמם לשובע, שלישית שתהי' מוראו של המושל בעמו מתפשטת לא בלבד על העם היושבים תחת ממשלתו, אלא גם על העם השוכנים סמוך לגבולו מסביב למען לא ישאו ראש ללחום בו ואל יבטח ברכבו ובפרשיו הרבים אנשי חיל רבים מאד ובהם ינגח עמים רבים אשר ירימו יד ויתקוממו לנגדו, אך טוב לו ולעמו אם שלום בארץ וחרב לא תעבור בארצם כי רבים חללים הפילה מלחמת העמים יחדיו איש ברעהו, ועצומים המה הרעות הנמשכות להעם היוצאים למלחמה על אויביהם גם אם ישובו בשמחות וגיל לעירם, לכן טוב להם אם יושבים במושבותם ואין פרץ ואין צווחה ברחובותם, והנה ראינו כי אבינו אברהם הי' מואס בבצע וקניני הזמנים, דבשביל שלא יאמר מלך סדום אני העשרתי את אברם השליך מנגד כל העושר והבזה אשר הי' ראוי לו לפי משפט הדת הלוחמים להחזיק בידם השלל אשר שללו מאויביהם ואמר הרמותי ידי לאל עליון אם מחוט ועד שרוך נעל וגו' ולא לקח בצע כסף כי לא הי' נחשב בעיניו למאומה, ורועה הנאמן מרע"ה כל השתדלותו הי' לספק צרכיהם של ישראל במדבר עד שאמר איכא אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם, ואמר עוד כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האומן את היונק, ובמה"ש מצינו הפלגתם בענין המורא אשר הם מטילים על הבריות ואמרה אשת מנוח לבעלה ומראהו כמראה מלאך אלהים נורא מאד, ונאמר ביחזקאל וגובה להם ויראה להם וגו' דמפני גבהותם אימתם ויראתם מוטלת על רואיהם כאשר תפול אימתה ופחד על הננס הרואה את ענק ונשתבח שאול במעלת גובה קומתו על כל העם להיות ענין משובח במלך שהוא בעל קומה ואמרו כל מי שהי' נמשח בשמן המשחה נעשה בעל קומה, כי תועלתו היא לעורר היראה מפניו בלבות בני האדם. וזה הוא כוונת המדרש באמרו דמלך המשיח יתיחד בשלש אלה המעלות המצטרכות להיות במושל עמים רבים בענין התאוה אל מותרות ותענוגי תבל הוא יותר מאברהם, ולפקח על צרכי עמו יהי' יותר ממשה כאמור ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וכרמיכם וגו', ובעבור תהי' יראתו על פני כל האדמה יהי' יותר נורא ממה"ש אשר אימתם רק על הרואה אותם ולא על השומע מהם משא"כ החטר אשר יצא מגזע ישי עליו נאמר ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה וגו' והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע וגו' אליו גוים ידרשו והיתה מנוחתו כבוד ואמת ושלום יהי' בימיו, אבל במעלת הנבואה לא קם ולא יקום אחריו כמשה ואף כי גדול ממשה במדרגת הנבואה ולא יעלה על הדעת שיהי' שום נוצר משתוה למרע"ה במעלת הנבואה וק"ו גדול ממנו עד בלתי שמים לא ידמה לנאמן ביתו במדרגת הנבואה שהי' הוא משיג ברצון האל ית'.

וכבר אמרו החכמים הראשונים אין בין עה"ז לימות המשיח אלא שעבוד וכו'. עיין מ"ש מרן הכ"מ והרב בעל לח"מ בפ' הקודם הלכה ז', ועיין הל' מלכים פי"ב הלכ' א' מ"ש בס"ד בישוב דברי רבינו.


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.