סדר משנה/תשובה/ג

סדר משנה תשובה ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

אדם שעוונותיו מרובין על זכיותיו וכו'. והראב"ד השיגו וכתב לא כמו שהוא סובר וכו' כי יש רשעים חיים הרבה וכו' ועיין מ"ש מרן. והלח"מ רוצה לסלק השגתו באמרו דרבינו לא איירי בענין מיתה וחיים בעה"ז אלא לענין עה"ב, ואם כי התו' בר"ה ט"ז ד"ה ונחתמין לאלתר וכו' כתבו כן, ועיין בהגה' מיימוני אות א' מ"ש בשם הרמב"ן אבל הדבר הקשה לאמר דרבינו כוון ג"כ לזה דהא רבינו הביא ראיי' על זה מהכתוב על רוב עונך והוא בירמיה למ"ד ושם נאמר כל מאהביך שכחוך וגו' כי מכת אויב הכיתיך מוסר אכזרי על רוב עונך וגו' והוראת הכתובים האלה על עונשי עה"ז שהי' נענשים בדבר בחרב וברעב, וא"כ מה ראיי' מייתי רבינו מעונשי עה"ז לעונשי עה"ב דחלוקים הם ויפה עשה מרן שמיאן בתירוצו של הלח"מ אף כי ראו עיניו מ"ש התו' והגה' מיימוני בשם הרמב"ן, והנה התו' בר"ה שם הקשו על ר' כרוספדאי דאמר ג' ספרים נפתחין וכו' הרי אנו רואים כמה צדיקים מתים בנערותם וכמה רשעים יאריכו ימים, ויפה עשה הראב"ד שלא השיג על רבינו מכח קו' התו' מצדיקים שמתים בנערותם, דאין זה ראיי' דאולי הם מאותן הצדיקים שנאמר עליהן הן בקדושיו לא יאמין כדאי' בחגיגה ה' ר' יוחנן כי הוי מטי להאי קרא בכי וכו' עיי"ש בתו' ד"ה מבעט ברבותיו הוי וכו', ובהיות כן ממילא אזדא נמי השגת הראב"ד ממה שראינו רשעים עתקו וגם גברו חיל מאריכים ימיהם, דג"כ נאמר אולי המה מאותן שנאמר עליהן ומשלם לשונאיו על פניו להאבידו, ועוד מצינו דהאריך השם ית' אפו לרשעים בשביל דנפק מהן זרע כשר, וצוה הוא ית' לבלתי צרור האומות הרשעות עמון ומואב ולא להתגרות בהם מלחמה בעבור שתי פרידות טובות שעתידין לצאת מהן נעמה העמונית ורות המואביה כדאי' במס' ב"ק ל"ח ולא יגרע מהם האיש הישראלי בשגם הוא רשע למות, ולזה כוון רבינו במ"ש ואין שוקלין אלא בדעתו של אל דעות הוא היודע לערוך הטובות נגד הרעות וגם זה הוא בכלל הזכות, במה שיהי' יוצאי יריכו זרע אמת ונאמן לה', וכן מצאנו בשמעי בן גירא ובמצרי שהרגו משה בראותו כי אין איש יוצא מחלציו.

ה

וכן חסידי אומות העולם יש להם חלק לעה"ב. עיין הל' מלכים פ"ח הלכה י"א מ"ש רבינו שם ומרן לא העיר על מקורו איה הוא נובע ואני בס"ד הראיתי מקורו.

ו

ואלו הן שאין להן חלק לעה"ב וכו'. הנה מרן בהלכה הקודמת הביא הברייתא דקתני בה אבל המוסרים והאפיקורסים שכפרו בתורה ובתחיית המתים ושפירשו מדרכי צבור ושנתנו חיתיתם בארץ החיים שחטאו והחטיאו את הרבים וכו' יורדין לגיהנם ונדונין בה וכו' והשאר שכתב רבינו צ"ע היכא מייתי להו, והנה מספר השאר שחשב רבינו בכלל הרשעים שאין להן חלק לעה"ב אלו הן המינים וכו' והעושה עבירות ביד רמה כיהויקים ושופכי דמים ובעלי לה"ר והמושך ערלתו, והאיר ה' עיני לדעת מוצאן ומקורן של הדברים האלה אשר לא ידע מרן מאין הוציאן רבינו, מ"ש רבינו המיני' הלא מפור' הוא בברייתא דמייתי התלמודא בר"ה והם בראשונה ישאו עונם, האמנם מרן העתיק בלשון הברייתא המסורת תמור המינים, אולם אין גירסא זאת נכונה דהא רש"י שם והתו' לכולם היתה בגירסתם המינים, ועיין בתו' ע"א כ"ו בד"ה סמי מכאן וכו' ועיין ברי"ף ובהרא"ש שם, ויותר נראה שחסר בהעתק' מרן מלת והמיני' וא"כ אין כוונתו של מרן במ"ש שלא ידע מקורן רק על השאר שלא נזכרו בברייתא, ועיין מ"ש רבינו בהל' מלכים פ' י"א הלכה א' שכתב מי שאינו מאמין בעיקר הי"ב לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר אלא בתורה ובמשה רבינו שהעידו עליו, וכל איש ישראלי הכופר בתורה אפי' בתיבה אחת מצטרף למנין שהזכירה הברייתא והרי לדעת רבינו גם זה בכלל הכופר בתורה ובנביאים ולכן חשבו בפ"ע מ"מ מקור אחד להן, ומ"ש והעושה עבירות ביד רמה וכו' זה יצא לו מהירושלמי בסנהדרין ריש פ' חלק ובמס' פאה פ"א דמייתי שם הוסיפו עליהן הפורק עול והמפר ברית והמגלה פנים בתורה וכו' המפר ברית זה שהוא מושך בערלתו המגלה פנים בתורה שעובר על ד"ת בפרהסיא כגון יהויקים, הרי מבואר להדיא כדעת רבינו במ"ש דעושה עבירות בפרהסיא כיהויקים הוא מאותן שאין להם חלק לעה"ב, וגם במה שקורא אותן מגלה פנים בתורה וכו' ומ"ש רבינו ושופכי דמים נראה דיצא לו לרבינו מק"ו מלה"ר שהרגיל לספרו אין לו חלק לעה"ב כמ"ש רבינו פה, והרי לה"ר אינו הורג ממש אלא שגורם לש"ד כמאמרם ז"ל לה"ר הורג שלשה וכ"ש מי שהוא שופך דמים בפועל שאין לו חלק לעה"ב, ועוד יש לי סמך מהכתוב במשלי כ"ח פסוק י"ז אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס ולא יתמכו בו, והוראת בור הוא גיהנם שיבוא שמה ולא יהי' לו תומך שום זכות להגן עליו כדרשת רז"ל ביומא פ"ז בכל המחטיא את הרבים ואסמכי' על הך קרא, ורבינו אפיק מיני' תרתי מילי מדכתיב בדם נפש ולא כתיב בדם אדם כדכתיב שופך דם האדם דרשינן דקאי על הדבר הנוגע לנפש דהיינו שמחטיאו, הוא אינו עולה לעולם כדקאמר התם שלא יהא תלמידו בגיהנם והוא בג"ע. אפס אין מקרא יוצא מידי פשוטו ואיירי בשפיכת דמים שינוס לבור תחתית ולא יועילו לו שום זכות להעלותו לארצות החיים, ועוד נראה שיצא לו לרבינו דבר זה ממה שאמרו בילקוט משלי פרשה א' בפסוק בני אם יפתוך חטאים וגו' כל המאבד נפש אחת מישראל כאלו איבד עולם מלא, ולא עוד אלא שצפונים לו חטאותיו לעתיד לבא והיינו שיש לו עונש יתירה מעל כל שאר עבירות שאין לו חלק לעה"ב דאל"כ מאי גריעותא דעון זה מש"ד מכל העבירות שבתורה דרובן עונותיהן שמורות לעה"ב ובעה"ז השגו חיל אלא ההבדל הוא לענין עה"ב, ומ"ש רבינו מושך ערלתו כבר אמרנו דכן מפורש בירושלמי דמס' פאה ומס' סנהדרין, ובעל לה"ר דאין לו חלק לעה"ב העירותי את מקורו בהל' דעות פ"ז הלכה ב' ובהלכה ג' שם, ועוד יש להביא ראיי' לשיטתו ממה שאמרו בסוטה ה' ובערכין ט"ו כל המספר לה"ר אמר הקב"ה אין אני והוא יכולים לדור בעולם, שנאמר מלשני בסתר וגו' אתו לא אוכל, ואין הכוונה דבשביל אחד המספר לה"ר מסלק הש"י שכינתו מלמטה, חלילה לאל מלעשות כן האיש אחד יחטא ועל כל העדה יקצוף, ולומר דעל אותו המספר לה"ר הוא שאמרו דהקב"ה מסלק שכינתו ממנו זיל קרי בי' רב הוא דעל עובר עבירה נאמר ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך וע"כ איירי לענין עה"ב שנפשו לא תהי' צרורה בצרור החיים בג"ע, וא"ל דלמא רק לזמן ירד שאלה בגיהנם ועדיין לא שמעינן שאין לו חלק כלל לעה"ב הלא זה הוא בכל עובר עבירה עונו ישא עד יכופר בגיהנם ואז מעלין אותו לשכר הנצחי ושפיר כתב רבינו דבעל לה"ר הוא מאותן שאין להם חלק לעה"ב, (ולקמן בהל' מילה פ"ג הלכה ח' הרביתי עוד דברים בענין מושך ערלתו שלא תקשה עליו ממ"ש בהל' תרומות ובישוב קו' התו' דיבמות).

ח

שלשה הן הנקראין אפיקורסין וכו'. ומרן הקשה מהא דאמרי' בסנהדרין צ"ט מאי אפיקורס זה המבזה ת"ח וכו' ועיין בהגהמ"יי אות ו' ובתשוב' מהרי"ל סי' רכ"א מה שמישב על קו' מרן, ואנכי לא ידעתי מקום לתמיהת מרן דהרי דרכו של רבינו בכל מקום לפסוק כלישנא בתרא, והנה א"ד הוא כמו לישנא בתרא כמ"ש המ"ע בפ' ד' מהל' חובל ומזיק, וא"כ ה"ל למרן להביא איכא דאמרי דמייתי התלמודא שם איכא דמתני לה אסיפא מגלה פנים בתורה זה המבזה וכו' אפיקורס כגון מאן אמר רב יוסף כגון הני דאמרי וכו' ואמוראי בתראי שקלי וטרי טובא בהך א"ד ורב פפא עבד עובדא בנפשיה ואותיב בתעניתא כי הך א"ד, וצ"ע קצת, ודע דהמבזה את החכמים שאין לו חלק לעה"ב כבר כתבו רבינו בהל' ת"ת פ"ו הלכה י"א ולקמן הלכה י"ד ולא מנה אותו רבינו בכלל האפיקורסין, ועיין בש"ך י"ד סי' קנ"ח ס"ק ו' ותמיהני שלא זכר הש"ך שדעת רבינו אינו נראה כן.

יא

העושה עבירות ביד רמה כיהויקים וכו'. מרן לא העיר על מקורן של הדברים האלה, וכבר הראיתי מקומן בירושלמי בהלכה ו'.

יד

ויש עבירות קלות מאלו ואעפ"כ אמרו חכמים וכו'. והקשה מרן מדוע לא מנה רבינו מפר ברית של א"א ע"ה, ועוד מי חמיר בעל לה"ר ממבזה מועדות ואפשר דמפר ברית היינו מושך בערלתו וכבר הוא נמנה עם הרשעים לעיל ועדיין קשה מדוע השמיט ממנינו מגלה פנים בתורה, ותמיהני על תמיהת מרן דמי חמיר בעל לה"ר ממבזה מועדות אף אם נאמר דכוונת רבינו על המועדות עצמן, או על חה"מ דס"ל מלאכת חה"מ מדאורייתא הוא עיין לקמן בהל' שביתת י"ט פ"ז ה"א ובה"ה שם מ"מ לה"ר חמיר טובא שגורם להרוג נפשות הרבה כמבואר בהל' דיעות פ"ז ה"א והוא ג"כ חמיר כמו כופר בעיקר ויתר דברים מכוערים והעולה על כולם שיש בו השחתת העולם, וכבר כתב רבינו בהל' רוצח דמה"ט עון ש"ד חמיר טפי מע"א ומחלל את השבת, ומ"ש מרן דמושך בערלתו היינו מפר ברית, מאי דמספקא לי' למרן מדכתב בלשון "ואפשר" פשיטא לי' להירושלמי כמ"ש לעיל הלכה ו' ועוד הא כתב רבינו בהל' מילה פ"ג וכל המפר בריתו של אברהם והניח ערלתו או משכה וכו אין לו חלק לעה"ב הרי חשב רבינו גם מניח ערלתו בהדי מושך ערלתו בכלל מפר ברית שאין לו חלק לעה"ב וצ"ע. ומה שהתעורר מרן מדוע השמיט רבינו למנות בהדייהו מגלה פנים בתורה וכוונתו דאעפ"י שכתב רבינו לעיל הלכה י"א דמי שעושה עבירו' ביד רמה כיהויקים מקרי מגלה פנים בתורה, ומקורו הוא מהירושלמי מ"מ קשיא לי' למרן דה"ל לרבינו להביא נמי ענין מגלה פנים בתורה לפי שיטת תלמודא דידן דממ"נ אם שני התלמודים חולקין אהדדי ראוי לתפוס ההלכה כשיטת תלמודא דידן כי כן הוא דרך הפוסקים בכל מקום, ואם הם שווים בדעותיהן רק מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי א"כ מדוע לא הזכיר רבינו דעת התלמודא דידן בענין מגלה פנים בתורה, ומ"ש רבינו והמתכבד בקלון חבירו וכו' מרן לא ידע מקורו אנה הוא נובע ולעיל בהל' דעות גליתי בס"ד מקורו הטהור תדרשנו משם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.