נתיבות המשפט - חידושים/חושן משפט/קצג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נתיבות המשפט - חידושיםTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png קצג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
נתיבות המשפט - חידושים
סמ"ע
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) ונקנה בכסף פי' הן שקונה המחובר בפ"ע ע"י קנין השטר וכסף וחזקה שעושין בהמחובר הן שקונה הקרקע עם המחובר ועושה קנינים בהקרקע נקנה גם המחובר ויש הפרש ביניהם דכשעושה קנין בגוף הקרקע נקנה כל המחובר שעליו ואם עשה חזקה במחובר בפ"ע צריך לעשות בכל אילן ואילן ☜ ונראה דאף אם עשה חזקה רק באילן אחד אם נתן דמי כל האילנות קנה כולן דלא גרע מעשרה בתים בעשרה מדינות דאם נתן דמי כולן והחזיק באחת מהן דקנה כולן שהקרקע מצרפן כמבואר בסימן קצ"ב. ענין שלישי שעושה קנין בקרקע ואין כוונתו לקנות לקרקע רק המחובר שעליו (סמ"ע):

(ב) או נתן כסף בעד הקרקע כדי לקנות וכו' פי' שקנה הקרקע לפירות ונתן כסף בעד הקרקע שקנה לפירותיהן קנה המחובר אע"פ שלא קנה הקרקע רק לפירותיהן:

(ג) כמטלטלין לקנין הסמ"ע תמה דבסי' צ"ה לענין שבועה חילק דבצריך לקרקע דינו כקרקע ובא"צ לקרקע כלל דינו כמטלטלין ובסי' ש"א סתם דדינו כקרקע וכאן סתם דדינו כמטלטלין ומתרץ דסתם ענבים העומדים לבצור שבל' הרמב"ם והמחבר מיירי שצריך קצת לקרקע וס"ל דלענין שומרים הוי כקרקע ולענין קנין ואונאה הוי כמטלטלין ומש"ה בסי' ש"א ובסי' צ"ה דמיירי בשומרין פסק דהוי כקרקע וכאן דמיירי לענין קנין ואונאה פסק דהוי כמטלטלין ובא"צ לקרקע כלל דינן כמטלטלין לכל מילי ומה שסיים בסי' נ"ה הרי הן כקרקע לכל דבר ל"ד דהא לענין קנין ואונאה הוא כמטלטלין ומ"ש בסי' צ"ה לחלק בין אין צריך לקרקע כלל או לא אף דסתם ענבים העומדים לבצור משמע דצריך לקרקע קצת מ"מ כיון דהתחיל בלשון הש"ס טענו ענבים העומדים לבצור וכו' ובלשון הגמרא ענבים העומדים לבצור מיירי בא"צ לקרקע כלל ולכך הוצרך לחלק בפירושו ורמ"א שהגיה כאן דדינו כקרקע מיירי אפי' בא"צ לקרקע כלל והוא דעת הטור ומדלא הגיה בסי' צ"ה בסי' ש"א מוכח דדעתו להכריע כדעת המחבר היוצא מדבריו לדינא דבא"צ לקרקע כלל דינו כמטלטלין לכל מילי ובצריך לקרקע קצת לענין שומרים דינו כקרקע ולענין קנין ואונאה דינו כמטלטלין והש"ך חולק עליו ומסיק לדינא דלענין שומרים כיון דלשמירה יהבי ולא למיתלשי' אף בא"צ לקרקע כלל דינו כקרקע ולשבועה וקנין ואונאה דינו כמטלטלין וכשצריך לקרקע קצת דינו כקרקע לכל מילי ולענין ב"ח דינו כמטלטלין אפי' בצריך לקרקע קצת דלא סמכא דעתא עליה כיון דיכול לתלשן כמבואר לעיל סי' קט"ז ובסי' שצ"ד גבי אכלה פירות גמורים הוא כמטלטלין הוא מטעם דהשתא תלושין נינהו או מטעם דלענין שומא אגב ארעא שאני וכן בסי' רנ"ז שאני דלא היה דעת הנותן על זה (וכן דעת הט"ז):


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון