נשמת אדם/ב/ב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
דברי המ"א בסי' רנ"ג ס"ק כ"ו צ"ע שכתב דאע"פ שלא יקרום קודם ברכו אלא עד שתחשך לא גזרינן שמא יחתה אחר ברכו כיון דלא הוי דאורייתא ובאמת זה אינו מבואר ברש"י ור"ן ומ"מ וצ"ע שהרי הר"ן וכ"מ שהוא דעת המ"מ בפ"א מה' שביתת עשור וכמש"כ הבית יוסף בשמם בסי' רס"א דסבירא להו דתוספת שבת דאורייתא וא"כ איך כתב המ"א דאינו דאורייתא אלא יש לומר אע"ג דהוא דאורייתא מ"מ אינו אלאאיסור עשה כמ"ש כל הפוסקים. וי"ל דס"ל כמש"כ רש"י במנחות ס"א דפריך הש"ס משום מצוה ליקום ולגזור ופרש"י כיון דאין בו לאו אבל תוס' באמת הניחו בתימא דלמה לא נגזר משום מצוה שהרי אם יחתה עושה איסור דאורייתא. ונ"ל דאפשר דכוונתו כיון דאינו אלא גז"ד ל"ג בתוספת שבת וכ"כ תוס' בכתובות מ"ז ד"ה דמסר לה בשבתות דבתוספת י"מ אף על גב דהוי דאורייתא מותר לקדש אשה ע"ש וצ"ע:
ואע"ג דהטעם דהוי כמטמין לכתחלה וזה שהיה כבר טמון בתנור וא"כ אינו אלא כמוסיף ומבואר בסי' רנ"ז דמותר להחליף ז"א שאלו היה הטמנה בתנור היה אסור וע"כ דס"ל דזה לא מיקרי הטמנה וא"כ צריך ליזהר בזה שלא להניח כ"ר בכרים וכסתות דהוי תחלת הטמנה אבל אם היה מוטמן בע"ש מותר אפילו להוסיף או להחליף בשבת:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |