מתנות כהונה על בראשית רבה/נח

מתנות כהונה על בראשית רבה ‏ נח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתנות כהונה על בראשית רבה - פרשה נח

פיסקא: א  ב  ד  ה  ו  ז  ח  ט  

א  [עריכה]

עשרים וכו'. דייק מדלא כתיב שבע ועשרים ומאה שנה וכתב שנה בכל כלל וכלל כפי' רש"י בחומש מב"ר בהדיא והרמב"ן פי' בפרשה זו שהוציאו זה משני חיי שרה:

כבת עשרים לחטא. גרסינן שהרי אינה בת עונשין עדיין שקודם מתן תורה לא היו נענשין עד מאה שנה. בת שבע עדיין לא הוכחש יפיה מחמת דם וסתה:

עגלתה תמימה כו'. עגלה תמימה בלי מום אשר לא עלה עליה עול וכל מום לא יהיה בו:

שנאמר ויהיו כו'. שחבב הקב"ה שנות הצדיקים וכותבם בתורה כדי שיהיו נחלת ימיהם זכורה לעד וכן הוא לקמן ריש פרשה ס"ב:

מה צורך לומר שני חיי שרה. שהרי כבר אמר חיי שרה אלא רמז לשני מיני החיים חיי עולם הזה וחיי עולם הבא כן פי' רש"י:

ב  [עריכה]

עתניאל כו'. הוא יעבץ שהיה שופט הדור ורבץ תורה בישראל כדאיתא פ' ג' דתמורה:

[בהיכל ה' וגו' גרסינן:

ה"ג בהיכל ה' וגו' עד שלא השקיע כו']:

ד  [עריכה]

אשכל וממרא כו'. אשכל נקרא כן על שם המעשה על אודות האשכל אשר כרתו משם בני ישראל. ממרא כי אלוני ממרא היה. מתוך פי' רש"י משמע שנקרא כן על שם המרגלים שהמרו שם את פי ה' כי כרתו משם האשכול להמרות רוח קדשו לאמר כשם שפריה משונה כך עמה משונה:

חברון על שם חברות הזוגות שנקברו שם ובפירוש רש"י מצאתי על שם אברהם חבר נאה למקום שהיה דר שם וקרית ארבע לא נתנו טעם:

ולמה נקרא וכו': על שם בעליה. שרי העיר:

קוזמוקרטרון פירש"י קוזמו בלשון יון עולם קורטרין שלטון והערוך פירש תופשי העולם קוזמי עולם קרטרין תופש:

היה עולה. חברון היה עולה בארבע גורלות כדמפרש ואזיל:

בקרנסין. לפי הענין פירושו גורלות וכן משמע פירושו בערוך ורש"י גרס בקנסרין ופירש בו מזלות:

בתחלה ליהודה. נפלו בגורל:

לכלב. ככתוב בספר יהושע ויתנו לכלב את חברון:

ללוים. לערי מקלט ואת שדה העיר ואת חצריה נתנו לכלב:

[לכהנים. בימי עזרא כן פירש"י]:

מגונים. וחברון היה מקום טרשין כמו שפי' רש"י בפרשת שלח לך:

ה  [עריכה]

[שתי שנים כו'. בפירש"י קחשיב ליה ונלאיתי לכותבו. ואהימנותא דידיה ניקום ונסמך:

ומתה שרה. עיין זה בקהלת בפ' לך אכול]:

ו  [עריכה]

מתריס. פי' הערוך התרסה הוא ענין מלחמה והתגרות. והגירוי היה לאמר על ידך מתה שרה אילו לא עקדת בנך לא היתה מתה עדיין וכדי שיתחרט על מעשה העקידה אמר כן ולכך אמר ויקם לשון זירוז או דייק על פני מתו על מלאך המות וק"ל:

מה הן. מהיכן למדו הא דתנן ויקם וידבר משמע שלא עשה שום דבר רק צורך קבורתה וכל זמן שלא נקבר מוטל לפניו קרינן ליה כיון שמוטל עליו לקברו כדיליף בפרק מי שמתו מואקברה מתי מלפני אטו ההיא שעתא קמיה הויא רמיא והכתיב ויקם אברהם מעל פני מתו אלא מלמד כל זמן שמוטל עליו לקברו כמוטל לפניו דמי:

דייר. לשון דירת עראי:

מארי ביתא. אדון הבית וכמו שפי' רש"י בחומש:

[ה"ג בילקוט ואקברה מתי חד מית ד"א איני מבקש כו' ודייק מתי משמע מת אחד]:

אחוזת קבר. משמע קבר אחד:

אלוה את עלינו. דאם לא כן למה אמרו אלהים וגם על ידי פיסוק הטעמים הוא נחלק לשנים:

[אל יחסר העולם כו'. נתבאר לעיל פרשה מ"א:

במבחר קברינו. משמע בקבר אחד המובחר שבכל קברינו ולא המובחר שבכל קבר וקבר]:

מתים הרבה. דייק מדכתיב מתיך ולא מתך:

ז  [עריכה]

[את נפשכם וגו' גרסינן]:

פגעוני לי. בקשו עלי ממנו וכן פירש רש"י ויש לפרשו מלשון כפייה כלומר שיכפו אותו בדברים כד"א פגע בו:

סרסרוני לי. עשו בין שנינו סרסרות כדי שנעמוד שנינו על המקח ולשון פגיעה יש לומר שנופל עליו על שהולך ובא ופוגע בזה ובזה עד שיתפייסו יחד:

צלו לי עילוי. התפללו לו בשבילי כד"א אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי:

[ישב כתיב. נתבאר לעיל פרשה נ']:

ארכוסטרטיגוס. פירש הערוך גדול שבנציבים:

דלא יהא כו'. שלא יהא בן אדם חשוב קונה מאדם שפל וקטן:

[ה"ג בילקוט ובפירש"י בחומש לגמול חסדים לשרה]:

ה"ג שהכניס עין רעה כו':

[ועיין בשמ"ר פר' ל"א]:

חסר וי"ו ונשאר עפרן גימטריא ר"ע עי"ן:

פרגמטיא נפיק. שקלים המתקבלים בסחורה בכל מקום:

ח  [עריכה]

דהיתה נפולה. השדה היתה נפולה ושפלה ועכשיו עמדה וכדמפרש ואזיל שהיתה של אדם שפל ונעשית של בן אדם חשוב וגדול:

מלמד שנכפלה כו'. היתה נראית כפולה בשויה ממה שקנאה אברהם:

[ה"ג ד"א שכל מי וכו' וכ"מ שוב גירסת רש"י ז"ל:

ה"ג א"ר תמן תנינן: ה"ג לכתוב בני חת עשרה פעמים כנגד עשרה דברות וכ"מ במדרש שמואל:

עשרה פעמים. ט' פעמים בפרשה זו ואחד בסוף הספר]:

מברר כו'. מבררו מכל ערעור ופקפוק:

הכי גרסינן חמשה פעמים כתיב ברזילי בפרשה אחת והוא הקדים המלך דוד בלחם ויין ככתוב שם:

ט  [עריכה]

לבוש לבושי כו'. זה הקדוש ברוך הוא נקרא עתיק יומין:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף