משנה למלך/מעילה/ה

משנה למלך ‏ מעילה ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אחד המקדיש לבדק הבית וכו'. דע דחרמי כהנים כל זמן שהן בבית הבעלים מועלין בהם והכי איתא בס"פ המקדיש שדהו (דף נ"ט) כל זמן שהם בבית הבעלים הרי הם כהקדש ופירש"י ויש בהם מעילה. ובפ' יש בקדשי מזבח (דף ל"ב) אמרינן לעולם רבנן וקרא למעילה אתא. ופירש"י לרבות חרמי כהנים למעילה ועיין במ"ש התוס' שם וכ"כ הרא"ש בפ"ב דנדרים (דף י"ח) והתוס' שם:

ה

וכן המקדיש בית בנוי וכו'. עיין במ"ש רבינו לעיל פ"ו מהלכות ערכין וחרמין הל' ל' וצ"ע ועיין שם בלח"מ:

יד

בגדי כהונה שבלו מועלין בהם כשאר קדשים. אני תמיה בדין זה טובא דהא קי"ל דכל דבר שנעשה בו מצותו שוב אין מועלין בו וכדאיתא בפ' כל שעה (דף כ"ו) ובכמה דוכתי, וכי תימא שאני בגדי כהונה דכיון דרחמנא אמר בבגדי כ"ג והניחם שם ואמרינן בפ' קמא דיומא (דף י"ב) דטעונים גניזה וכיון דאשמעינן קרא בבגדי כ"ג דאף שנעשה בהם מצותם שיש בהם מעילה מינה ילפינן נמי לבגדי כהן הדיוט שאף שנעשה בהם מצותם שיש בהם מעילה, הא ליתא דא"כ יהיו טעונים בגדי כהן הדיוט גניזה דומיא דבגדי כ"ג שטעונים גניזה ואילו בפרק החליל (דף נ"א) תנן מבלאי מכנסי כהנים ומהמייניהם מהן היו מפקיעין ובהן היו מדליקין, וכי תימא דלעולם דטעונים גניזה לפי שיש בהם דין מעילה אף שנעשו בהם מצותם אלא דשאני שמחת בית השואבה דלכבוד הקרבן היו עושין וכצורך קרבן חשיב וכמ"ש התוס' בפ"ב דשבת (דף כ"א) ד"ה שמחת, הא ליתא דא"כ גם מבלאי בגדי כ"ג יעשו פתילות לקודש ולשמחת בית השואבה ואילו מדברי רבינו פ"ח מהל' כלי המקדש הל' ה' והל' ו' נראה דס"ל דלא היו עושין פתילות כי אם מבגדי כהן הדיוט אבל מבגדי כ"ג לא והטעם ע"כ הוא משום דרחמנא אמר והניחם שם שיהיו טעונים גניזה ואפי' למנורה לא היו עושין מהם פתילות ואע"ג דהאי קרא בבגדי לבן משתעי קרא מ"מ ס"ל דכל בגדי כ"ג דין אחד יש להם אבל בגדי כהן הדיוט לא ילפינן מיניה וא"כ כיון דלא ילפינן בגדי כהן הדיוט מבגדי כ"ג מנא לן דבגדי כהן הדיוט יהיה בהם מעילה מאחר שנעשה בהם מצותן. הן אמת דבירושלמי פ' החליל הלכה ג' מצאתי תני מבלאי מכנסי כ"ג היו מדליקין את הנרות שבפנים ומבלאי מכנסי כהן הדיוט היו מדליקין את הנרות שבחוץ. וכפי דברי הירושלמי הללו ניחא דלעולם דין בגדי כהן הדיוט ובגדי כ"ג שוין הם בדינם וטעונים גניזה אלא דלצורך מצוה התירו אלא דבגדי כ"ג שקדושתם יתירא יחדו אותם למנורה ובגדי כהן הדיוט יחדו לשמחת בית השואבה אך לרבינו דס"ל דמבגדי כ"ג לא היו עושין פתילות קשה מה שהקשיתי והדבר אצלי צריך תלמוד: נסתפקתי בכלי שרת שניקבו או שנשברו ששוב אינם ראויים לעבודה וכמ"ש רבינו בפ"ג מהל' פה"מ הל' ד' אם יהיה בהם דין מעילה דהא קי"ל דכל דבר שנעשה מצותו שוב אין בו מעילה וכדאיתא בפרק כל שעה (דף כ"ו) ובכמה דוכתי ובגדי כהונה שבלו שיש בהם מעילה וכמ"ש רבינו בפ"ה מהלכות אלו דין י"ד שאני בגדי כהונה דרחמנא אמר והניחם שם ואין ללמוד הימנו לדבר אחר וכדאיתא התם בפרק כל שעה או דלמא שאני בגדי כהונה ששוב אינם ראויים למצותם כלל דהא לא מהניא להו גיהוץ וכמו שפסק רבינו בפ"א מהל' כלי המקדש דין ה' מש"ה אי לאו דרבינהו קרא לא היה בהם דין מעילה אבל כלי שרת שיכול להתיך אותם ולעשות אותם כלי מחדש וכמו שפסק רבינו בפ"א מהל' כלי המקדש הלכה י"ג אפשר דראוי למצותם הם ויהיה בהם דין מעילה ולא נגמרה מצותם ולזה נוטה דעתי. ואפשר שלזה כיון רבינו במ"ש ואין קדושתם מסתלקת מהם לעולם כלומר דלא תימא דהוי כדברים שנעשה בהם מצותם דקי"ל דאזדא קדושתם מהם ואין בהם מעילה אלא הני כיון שיש להם תקון קדושתם אינה מסתלקת מהם ויש בהם דין מעילה:

טו

קדשי כותים וכו'. כתב מרן ופסק כר"ש ואיני יודע למה וכו'. ועיין במ"ש מרן לעיל ס"פ ח"י מה' פסולי המוקדשין. ועיין ברכת הזבח (ריש דף קנ"ד) ודוק:

טז

קול ומראה וריח של הקדש כו'. (א"ה עיין במה שכתב הרב המחבר לעיל פ"ח מהלכות כלי המקדש דין ו'):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף