משאת המלך/ויקרא/ה
ז[עריכה]
ואם לא תגיע ידו די שה והביא את אשמו אשר חטא שתי תרים או שני בני יונה לה' אחד לחטאת ואחד לעולה (ה ז)
כתב הראב"ע שהאחד כנגד האמורין והשני חטאת כמשפט, והביאור שבחטאת בהמה הרי האימורין לגבוה והבשר נאכל לכהנים, וכמו שאמרו בפסחים (נ"ט:) כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים, הלכך תחת החטאת בהמה מביא קן לעולה וחטאת, שנמצא שבין שניהם מתקיים הקרבה כעין חטאת בהמה, שעולת העוף כליל כנגד האימורין, וחטאת העוף כולה נאכלת כנגד הבשר של חטאת בהמה.
והנה בספרי פרשת שלח עה"כ (במדבר ט"ו י"ד) וכי יגור אתכם גר וגו', איתא מכאן אמרו כל הקינין שבתורה חציין עולה וחציין חטאת, חוץ משל גר שכולו לאישים, ע"כ. וצ"ע דפתח בחציין עולה וחציין חטאת, וא"כ הו"ל לסיים חוץ משל גר שכולן עולות, ולא לסיים שכולו לאישים. אמנם למש"כ הראב"ע מבואר היטב, דלא אתי התנא לומר כללא דקינין, דיש קנין שחציין עולה וחציין חטאת ויש קינין שכולן עולה, אלא דזהו גופא הוא דתני דכל הקינין שבתורה חציין עולה וחציין חטאת כדי שיהא בהן גם אכילת כהנים וגם אכילת מזבח כמש"כ הראב"ע, וע"ז סיים פרט לגר שכולו אישים כלומר שיש כאן רק אכילת מזבח.
ספרי משאת המלך מונגשים לציבור לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של המחבר הגאון רבי שמעון משה ב"ר יהושע זליג דיסקין זצ"ל.
הזכויות שמורות לבני הגהמ"ח יבלחט"א