מראי מקומות/שבת/קכ/ב

מראי מקומות שבת קכ ב

הוא דאמר כרבי שמעון בן ננס

האם שוים בדיניהם לגמרי, דאם זה מותר גם זה מותר? עי' ברי"ף דלא הביא דינו של רב, עי' רשב"א ר"ן ושפ"א.

בהא אפילו רבי שמעון מודה וכו'

יל"ע הא הוי איסור דרבנן? עי' רשב"א ועי' מג"א שיד' ה', וע"ע מאירי.

לעולם יורד וטובל כדרכו וכו'

קשה למה זה נקרא גרמא, הא כך דרך מחיקה וכי מי שהניח סיר על האש והתבשל נאמר שזה גרמא? עי' רשב"א, ועי' אחיעזר ח"ב מח' וכתבי קה"י החדשים לז-לט בבאור תירוצו.

עשייה הוא דאסור גרמא שרי

השמטת הפוסקים

מה שהפוסקים השמיטו דין זה דמחיקת השם ע"י גרמא, עי' נודב"י תנינא או"ח יז' וחשק שלמה כאן.

קשיא מרש"י דברים שם

עה"כ (דברים יב ג) 'ונתצתם את מזבחותם ושברת את מצבותם וגו' לא תעשון כן לה' אלקיכם', פירש רש"י: אמר רבי ישמעאל וכי תעלה על דעתך שישראל נותצין את המזבחות, אלא שלא תעשו כמעשיהם ויגרמו עוונותיכם למקדש אבותיכם שיחרב. והקשה בעל החזון נחום (בשמו בספר כרם חמד עה"ת עמ' שמט) דא"כ נמצא שהפסוק איירי בגרמא וכיצד אמרינן בגמרא שמחיקת השם בגרמא שריא. ובשם הרב מטשעבין הביא שם ליישב שמוכח מכאן שעוונותיהם של ישראל שגורמים לחורבן המקדש אין זה בגדר גרמא אלא חשובים כמעשה בידיים ממש.

בדרך בזיון אסור

בחזון נחום (ח"א אורח חיים סימן ו) כתב שאף אם מחיקת השם בדרך גרמא מותרת מכל מקום בדרך בזיון אסירא.

תיפוק ליה משום דיו בלחה

הרמב"ם יסוה"ת ו' ו' כשהביא הלכה זו לא הזכיר דאיירי בלחה? עי' כס"מ לח"מ ואור שמח שם.

דמנח ידיה עילויה

מה שלא מהני ידו לכיסוי הראש לברכה? עי' תרומת הדשן סי' י'.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף