מראי מקומות/פסחים/ג/א
ודין הוא זבחים נאכלים וכו' ושלמים נאכלין וכו'[עריכה]
קשה דאי יליף מתודה ופסח היה לו להיאכל רק עד חצות לפי הכלל של תפסת מרובה וכו'? ועי' צל"ח חי' רבי שמואל כ"א, ועי' חי' הר"ן דלא יליף כלל מפסח, ועוד יל"ע אי דין חצות הוא מצד ה"קדשים" או מדין אכילת הפסח שבו.
והנותר בעוד יום וגו', בעוד יום הוא נאכל ולא בלילה[עריכה]
קשה אי נאכל בשני למה נקרא נותר? עי' תוס' ר"פ.
מה להלן תיכף לאכילה שריפה[עריכה]
עי' רש"י דקאי על פסח, וקשה דבשבת כד: אמרינן ליתן לו בוקר שני לשרפתו ואינו נשרף ביו"ט? עי' פנ"י.
אלמא אור אורתא הוא שמע מינה, תא שמע וכו'[עריכה]
הא שהוצרך להביא על זה הרבה ראיות? עי' רבינו דוד ומהר"ם חלאווה.
לישנא מעליא נקט[עריכה]
עי' בעה"מ דהוי תחילת מסכת, ומה שבשאר מקומות נקט כן? עי' ראב"ד ור"ן.
עקם הכתוב שמונה אותיות[עריכה]
במנין שמונה האותיות. בפשטות יש רק שבע אותיות, אשר איננה טהרה שתים עשר אותיות הטמאה חמש, הפער הוא רק שבע. בחזקוני (בראשית ז ח) כתב שמוכח מזה שצריך לגרוס טהורה מלא וא"ו. ובמהרש"א (חידושי אגדות) כתב שיכל לומר מן הבהמה טמאה בלא ה"א.
שנאמר כי מקרה בלתי טהור הוא כי לא טהור הוא[עריכה]
וקשה איך יליף מפסוק זה הא בכל מקרה יש פה אריכות לשון? עי' יעב"ץ.