מראי מקומות/ברכות/מט/ב

מראי מקומות ברכות מט ב

אמר שמואל לעולם אל יוציא אדם את עצמו מן הכלל

בעיון תפלה (בסידור אוצר התפלות, בסוף תפילת שמונה עשרה, עמ' 376 ד"ה עלינו ועל כל ישראל) מביא בשם מחזור ויטרי (ח"ב סי' קנה): "ר' מאיר בר' יצחק מוורמייזא דקדק שצ"ל עלינו ועל כל ישראל שאז כוללנו עם כל ישראל, שאם יאמר עלינו ועל ישראל משמע שאין אנו בכלל ישראל ואמר שמואל אל יוציא אדם את עצמו מן הכלל, וכן נוהג לומר בצבורו בוורמייזא, ורש"י אמר יישר" עכ"ל, ובעל עיון תפלה תמה לפי זה על מה שמצאנו במקומות אחדים שלא נזהרו בזה, כמו בנוסח ברכת התורה בגמ' (לעיל יא, ב) ובכל הסדורים ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל, ושם הערב נא וגו' בפינו ובפי עמך בית ישראל, וכי אנחנו לא מעמך בית ישראל אנחנו? ובתפלת יוה"כ מלך מוחל וסולח לעונותינו ולעונות עמו בית ישראל, וכן קשה בירושלמי תענית (פ"ב ה"ב) ומהו אומר (בט' באב) רחם ה' אלהינו עלינו ועל ישראל עמך בלי תיבת כל, ובנוסח ברכת בונה ירושלים של ברכת המזון באור זרוע (הלכות סעודה סי' קצט) רחם ה' אלהינו עלינו ועל ישראל עמך ג"כ בלי תיבת כל, ונשאר בצע"ג.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף