מראי מקומות/ברכות/כט/ב
מראי מקומות
ברכות כט ב
והטוב בעיניך עשה[עריכה]
כתב המהר"צ חיות: עי' עקרים פכ"ד לרביעי מה שפי' בזה כי יקרה בענין התפלות שלא תקובל תפלתו. מפני שהשי"ת יודע כי אם יבצע מגמתו יהיה סבת רעתו כמו שמתפלל בעבור בנים ויוכלו להיות כאבשלום בן שבקש להרוג את דוד אביו וכן בענין העושר שאדם מבקש יוכל להיות סבה לרעתו כמו שנאמר עושר שמור לבעליו לרעתו. או יגרום שיסור מאת ה' כמו שאמר פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי ה' ולזה יהיה מובחר התפלה והטוב בעיניך עשה כלומר ובכל דבר שאני מתפלל לפניך אל תפן אל דברי ולא לבקשתי לעשות מה שלבי חפץ או מה שאני שואל שפעמים הרבה אני שואל דבר שהוא רע אלי ועל כן אתה תבחר ולא אני עשה מה שאתה יודע שהוא טוב בעיניך ולא מה שהוא טוב בעיני ע"ש. וכן מצאתי בתנחומא פ' תרומה דפירושו כן כוונת תפלת שלמה (מלכים א') ואל הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא וגו' ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי לא תעשה רק מה שמבקש ממך ואם לאו יקרא תגר אבל ישראל כשהוא תובע בנים ואתה יודע שיהיו הבנים מכעיסים אל תתן לו וכן אם תבע נכסים ואתה יודע שעתיד לבעט בהן אל תתן לו רק ונתת לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו כי אתה ידעת לבדך את לבב העם הזה ומה שהטוב בעיניך עשה להם ולא מה שמבקש ע"ש: