מראי מקומות/אורח חיים/קפט

מראי מקומות אורח חיים קפט

אם נוסח ברכה רביעית הוא ארוך או קצר

הטור בסעיף א, הביא שאומרים האל אבינו מלכינו אדירנו וכו' המלך הטוב, ויש להעיר דכ"כ הרמב"ם בנוסח ברכת המזון שבסוף ספר אהבה, ומדברי המנהיג בהל' סעודה בסי' יג וסי' יד וסי' טו, מבואר דכן נהגו העולם להאריך בברכה רביעית, ומאידך דעת המנהיג שהיא ברכה קצרה ובמקום שאמרו לקצר אין רשאי להאריך, ולדעתו הנוסח הוא מלך העולם מלכינו המלך הטוב והמטיב וכו', וכתב המנהיג שרק לאורח התירו להאריך בה ולברך את בעל הבית, ומבואר דס"ל לבעל המנהיג דכיון דאין בה חתימה אין להאריך אף לאחר סיום הברכה כיון דהוי כמאריך את הברכה, ולפי זה אף אין לומר את נוסח הרחמן וכו'.

אם אומרים האל בפתיחת ברכה רביעית

הב"י בסעיף א בד"ה ומ"ש ולא יאמר, הביא בזה מחלוקת, דלרמב"ם אומרים האל, ולאבודרהם ורב עמרם אין לומר כיון שכבר אמר אלהינו, ויש להעיר דהמנהיג בהל' סעודה סי' יד, הביא את הנוסח בלא האל. ונידון זה תלוי אם אומרים האל האב הרחמן בברוך שאמר ובתחילת ברכה שלאחר המגילה, והדרכ"מ בסי' נא אות א, הביא בזה מחלוקת, והביא דהרמב"ם כתב גבי ברוך שאמר לומר האל, ע"כ, והרמב"ם אזיל לטעמיה דכתב לומר האל גם גבי ברכת המזון כמבואר בב"י, וכ"כ הרמב"ם לומר האל בברכה אחרונה של מגילה בהל' מגילה א,ג, ומאידך הדרכ"מ שם הביא דהמרדכי סבר דאין לומר האל, ע"כ מהדרכ"מ, והטור בסי' תרצב,א, הביא מרב עמרם דאין לומר האל, והב"י הביא כן מבה"ג בשם מנהג הישיבה והביא כן אף מהאורחות חיים, ושם הבאתי דהמנהיג בהל' מגילה סי' יט, הביא להלכה מרב נתן גאון דאין לומר, ע"כ, ונמצא בידינו דהרמב"ם יחידאה דס"ל לומר האל, ומאידך בה"ג בשם מנהג הישיבה וכן רב עמרם ורב נתן והמנהיג והמרדכי והאבודרהם והאורחות חיים כולהו סברי דאין לומר האל, והכי נקטינן דאין לומר האל בברוך שאמר ובברכת המזון ובברכה שלאחר המגילה.

אם צריך לומר ג' הטבות וג' גמולות

הטוש"ע בסעיף א, הביאו מהמדרש דצריך לומר בה ג' הטבות וג' גמולות, ולא הביאו חולק, ויש להעיר דהרמב"ם בנוסח ברכת המזון שבסוף ספר אהבה, לא הביא ג' גמולות וג' הטבות, והמנהיג בהל' סעודה סי' יד, כתב דמנהג צרפת לומר את הגמולות כך הוא גומלינו הוא גמלנו הוא יגמלנו, כעין הפסוק ה' מלך ה' מלך, ע"כ, ומבואר דבצרפת נהגו לומר ג' גמולות.

אי שרי לומר נוסח הרחמן וכו' לאחר ברכה רביעית

הטור בסעיף ב, הביא בזה מחלוקת דרבינו יחיאל אחי הטור ס"ל דהוי הפסק בין ברכת המזון לכוס של ברכה, ע"כ, ולפי זה כשאין כוס שרי לכו"ע, אמנם עי' במה שכתבתי לעיל בסעיף א, גבי אם נוסח ברכה רביעית ארוך או קצר, דלדעת המנהיג אין לומר הרחמן מטעם אחר כיון דאסור להאריך בברכה רביעית.

אם צריך האורח לומר ברכת האורח כשבעה"ב לא נמצא

בברכות מו., מוכח דלא אומרה האורח, אבל אינה ראיה לזמנינו שכל אחד מברך, דאפשר דה"מ להעדיף את הבוצע במקום האורח להוציא את כולם יד"ח בברכהמ"ז, אבל כשמברך האורח בפנ"ע יברך ברכת האורח.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף