מראה כהן/מכות/ז/ב
בגמ' הדפו שדחפו בגופו. נ"ב עיין ברמב"ם שם דמפרש לכולא הך ברייתא לפטור וכן הדפו שדחפו בגופו מפרש פרט לשדחפו בגופו ועי' בכסף משנה שמפרש משום דהדפו משמע שדחפו במתכוין פרט לדחפו בגופו שלא במתכוין עכ"ל. והוא תמוה שהרי דברי הרמב"ם שם דדחפו בגופו חמיר טפי והוא קרוב למזיד ולהכי פטור מגלות. ולי נראה דאולי נפק"ל מדשני קרא בדיבוריה דבמזיד כתיב אם בשנאה יהדפנו והכא כתיב הדפו ומהכי נפק"ל דגופו חמיר טפי ולהכי לא כתיב הכא יהדפנו וק"ל:
שלא בדרך ירידתו. ונ"ב נ"ל דלשיטת הרמב"ם ז"ל בירידה לצורך עליה לפטור צ"ל כאן כל שדרך ירידתו לאתויי מאי כו' וליטעמך שלא בדרך כו' כצ"ל:
איבעית אימא הא והא לגלות. ונ"ב בעין משפט השמיט מלציין כאן במיי' פ"ו מה' חובל ומזיק ה"ד וכפי גירסתו הא והא לניזקין וע"ש במ"מ ור"ל דאה"נ דכו"ע ס"ל עליה היא אלא דבנזקין לא שני לן בין ירידה לעלייה ומיושב קושית התוס' ז"ל ולזה נתכוין הגר"א ז"ל בהג"ה כאן ע"ש:
בתוס' ד"ה פשיטא. נפק"ל מבלי דעת דאיכא מבלי דעת יתירה כו'. נ"ב צ"ל נפקא לן מבלי דעת דדברים ד' דאיכא בבלי דעת יתירה ע"ש:
בתוס' ד"ה אלא. דכתיב שגגה יתירה. ונ"ב בשגגה שם:
שם ד"ה מה יער. ויש רשות. ונ"ב צ"ל יש רשות:
שם דלא יליף מינה מקום ההכאה. נ"ב צ"ל דלא יליף מיני' אלא מקום ההכאה שיש רשות כו':