מעשה רקח/מעשה הקרבנות/א
|
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אבן האזל
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
כל הקרבנות וכו'. לא נתבאר בדברי רבינו אם יש לו לברך על הבאת הקרבנות ועל עבודותיו דהא מצות עשה גמור הוא וממ"ש סוף הלכות תרומות משמע דיש לו לברך שהרי כתב שם כל האוכל תרומה מברך וכו' אפילו בחלת חו"ל שגם אכילת קדשי הגבול כעבודה שנאמר עבודת מתנה אתן את כהונתכם ע"כ וכיון דמעבודה יליף לה משמע דמילתא דפשיטא היא שיש לו לברך על כל עבודה אמנם בס' לב שמח ז"ל הביאו המל"מ ז"ל על מ"ש הרמב"ן שעל כל העבודות יש לו לברך כתב דרבינו ס"ל שלא יברך כי אם על עבודה גדולה לבדה והוא ז"ל חולק עליו עיי"ש ועיין להרב לח"מ ז"ל שהאריך בפרטי ענייני כל הקרבנות:
ז[עריכה]
כל קרבנות היחיד וכו'. במשנה תני קרבנות היחיד ופי' רש"י והרע"ב כלומר יש מאותם שקבוע להם זמן שאפילו עבר זמנן חייב להקריבן כגון יולדת ומצורע וכו' ע"כ והטעם מבואר מפני שיש שקבוע להם זמן ואם עבר זמנן אין חייבים באחריותן חביתי כהן גדול ופר יום הכיפורים אלא יש בקרבנות היחיד קאמרינן ולא כל קרבנות היחיד וכ"כ התוס' יו"ט וסיים וכן פסק הרמב"ם פ"א מהל' מעשה הקרבנות עיי"ש והוא מגומגם דרבינו כתב לשון כל ולא הוציא אלא הנדבה וחביתי כ"ג ופר י"ה אינן נדבה אלא חיוב גמור מן התורה ואי ממה שסיים רבינו וקרבן יחיד שקבוע לו זמן הרי הוא כקרבן ציבור ואינו חייב באחריותו לשון זה מורה דמ"ש תחילה כל הקרבנות וכו' היינו באין קבוע להם זמן ואין בכללו יולדת ומצורע ומ"מ ראיתי להרב קרית ספר ז"ל שכתב כן עיין עליו ולכך צ"ל דשני מיני קבוע להם זמן הם יש שקבוע להם זמן ומ"ע ונמשך זמנו כגון יולדת ומצורע שאם לא הביאו ביומם יביאו ביום אחר ובאלה איירי רבינו ברישא דהו"ל כאין קבוע להם זמן אמנם בקבוע זמן מוגבל אז ודאי דאם עבר יומא וכו' ומרן ז"ל שכתב וממ"ש רבינו חוץ מן הנדבה נראה שהוא מפרש וכו' לא ידעתי כוונתו או דחיסור לשון יש בדבריו:
יא[עריכה]
יתר על זה הרי הוא זקן ואין מקריבין אותו. לשון המשנה פ"ק דפרה אין מקריבין זקן מפני הכבוד והתוס' יו"ט ז"ל הביא מחלוקת המפרשים אם הוא לעיכובא ודברי רבינו סתומים אמנם ממ"ש בפירוש המשנה נראה דלעיכובא קאמר וכן נראה ממ"ש סוף פ"ז דביאת מקדש עיי"ש:
יב[עריכה]
אע"פ וכו'. מרן הקדוש נרגש דהשמיט רבינו נדרים ונדבות דקתני מתני' וגם בפירוש המשנה לא הזכירם ולא ידעתי טעם הגון להם דבשלמא בכור ומעשר איתקשו בקרא ופסח איתקש לבכור כמ"ש ז"ל מכ"ש לפי טעם הר"ש ז"ל שהיו צריכין פסחים הרבה ושמא לא יספיקו גם בתורת כהנים פרשת אמור לא הזכירו אלא בכור ומעשר ואפשר דמטעם זה השמיטם רבינו ז"ל:
יג[עריכה]
ואם הוסיפו שעה או פיחתו שעה. האי כדיניה והאי כדיניה דבהוספה היינו על השנה ובפיחת היינו יום השמיני ופשוט:
יד[עריכה]
אבל ביום שלשים וכו'. נראה דלאו דוקא דכיון שנשלם שנתו יצא מכלל כבש:
שעיר עזים בן שתים. מרן ז"ל הגיה דצ"ל שעיר עזים בן שנה שעיר בן שתים ע"כ וחילוק זה לא איתבריר לן שהרי בראש חודש נאמר שעיר עזים בפרשת פנחס ובמוספי המועדות שם יש שעיר סתם ויש שעיר עזים ורבינו פ"ז דתמידין ומוספין הזכיר בר"ח שעיר עזים ובשאר מועדות כולם כתב שעיר סתם ופ"ק דשבועות דף ב' ודף ט' משמע דהשעירים הן שוין אלא שנחלקו בכפרתן וביומא דף ס"ה פי' רש"י הביאו המל"מ ז"ל דבתורת כהנים מרבינן כל שעירי הרגלים ושעירי ע"ז ושעיר נשיא שיהיו בני שנתן וא"כ צ"ע בין לגירסת רבינו בין להגהת מרן ז"ל:
טו[עריכה]
וכל עולות הצבור וכו'. בדפוס מגדל עוז וכן עולות הצבור. ומ"ש בספרי רבינו
ואין להם עולה מן העז בדפוס מגדל עוז ואין להם עולה מן העוף. ומ"ש בספרי רבינו
שהיא עז ונאכלת בנוסח אחר כתב יד שהוא שעיר:
טז[עריכה]
הא למדת שחמש חטאות הם הנשרפות. ידוע מ"ש הראב"ד ז"ל ובשו"ת הרדב"ז שנדפסו מחדש דף נ"ב סי' ק"ח הראה פנים לדברי הראב"ד ז"ל והליץ בעד הר"ן ז"ל ובהסכמה עלה לצדק דברי רבינו כמ"ש מרן ז"ל ובס' עץ החיים לה"ר חיים אבועלפיה ז"ל בלשונות דף א' הובא ג"כ בספר מקראי קודש דף קל"ד כתב הראב"ד פר ושעיר לכל שבט ושעיר לבי"ד ומרן כתב פר ושעיר לבי"ד ושניהם לא כוונו לאמת שבי"ד אין מביאין קרבן כמ"ש רבינו פי"ב מהל' שגגות בע"ז כל שבט יביאו פר ושעיר ושאר המצות יביאו פר ובי"ד פטור וצ"ע עכ"ל. וביתר שאת היה לו להקשות דמרן גופיה כתב שם וז"ל ואע"פ שאין בי"ד מביאין כתב בתחילת הפרק הרי בי"ד חייבים להביא מפני שמה שמביאים הציבור בשביל הבי"ד הם מביאים עכ"ל. הרי שמרן ז"ל בעצמו קיים פשט דברי רבינו שם שהציבור מביאים בשביל הבי"ד שטעו אלא ודאי הדבר מבואר מעצמו דגם מ"ש כאן פר ושעיר לבי"ד הכוונה בשביל הבי"ד ותדע עוד שהזכיר דברי רבינו שבפי"ב דהל' שגגות והראב"ד ז"ל לא הזכיר בסוף דבריו אלא השעיר מפני שבו תלוי עיקר הכפרה ועיין להרדב"ז הנ"ל:
יח[עריכה]
ואלו הן האימורין. הערוך ז"ל פי' תיבת אימורין על שם שהם מורים ואדונים על כל האברים וכו' והמל"מ ז"ל פי' מלשון את ה' האמרת, יתאמרו כל פועלי און עיי"ש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |